דיני תעבורה

משרדנו מייעץ בנושא דיני התעבורה וההתמודדות עמם. חוקי התעבורה כוללים תקנות רבות אשר הפרתן צפויה לסנקציות. ישנן הגנות שונות הקבועות בסעיפי עברות אשר בהתקיימן יוכל הנהג לטעון כי ההגנה עומדת לו ועל כן אין להרשיעו.
נושא נוסף שמשרדנו מטפל בו הנו נושא שלילת רשיון נהיגה. השלילה פוגעת ביכולת התנועה של אדם, בניידותו ובאיכות חייו. כמו כן, למי שמוצא את פרנסתו בנהיגה – מובילים, נהגי מוניות, שליחים וכו' שלילת רשיון נהיגה עלולה לפגוע קשות בפרנסתם. משרדנו מטפל בתמודדות עם רשויות בנושאי פסילת רשיון נהיגה, פסילה מנהלית, פסילה לפי המלצת המכון הלאומי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) וייצוג נהגים בבית דין לתעבורה.
בכל הנוגע לייצוג בועדות ערר שדל המרב"ד ובבית דין מנהלי אנו פועלים לאחזור גליון התעבורה של הנהג ובמקרי הצורך להשגת חוות דעת רפואיות ו/או נפשיות בתיק.


עברות

תקנות התעבורה תשכ"א 1961 מטילות חובות שונות על המשתמשים בדרך.
מפאת ריבוי התקנות נתייחס בקצרה לחלק מהן.
1. תקנה 22 קובעת חובת ציות לתמרורים "עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין". מכאן שנהג שהואשם בעברה לפי הסעיף יוכל לנסות ולהתגונן לדוג' בטענה שהתמרור לא הוצב כדין.
2. תקנה 23 קובעת חובת ציות להוראות שנותן שוטר או גורם מוסמך אחר, כשהוא במדים או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר או שהזדהה בתעודה מתאימה. מכאן שנהג שהואשם בעברה לפי הסעיף יוכל לנסות ולהתגונן לדוג' בטענה שהשוטר לא היה לבוש מדים ולא הזדהה כשוטר.
3. תקנה 41 קובעת סטנדרט התנהגות בעת ביצוע פניה "נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש". מכאן שנהג שהואשם בעברה לפי הסעיף יוכל לנסות ולהתגונן לדוג' בטענה כי נסע במהירות סבירה וסבר שיוכל לבצע הפניה בבטחה וללא סיכון.
4. תקנה 44 קובעת כי ניתן לבצע פניית פרסה רק בנסיבות שאין בהן הפרעה או סיכון לעוברי דרך, ולא כשהרכב מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שהרכב אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא. התקנה מתירה פניית פרסה לשמאל מנתיב לפניה שמאלה ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה. מכאן שנהג שהואשם בעברה לפי הסעיף יוכל לנסות ולהתגונן לדוג' בטענה כי ביצע הפניה בנסיבות שאין בהן הפרעה או סיכון לעוברי דרך.
5. תקנה 45 קובעת כי נסיעה לאחור מותרת רק יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שננקטו האמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע סיכון או פגיעה והטרדה או הפרעה. מכאן שנהג שהואשם בעברה לפי הסעיף יוכל לנסות ולהתגונן לדוג' בטענה שהנסיעה היתה מכורח וכי נקט באמצעים המתאימים כדי למנוע סכנה או הפרעה.
6. תקנה 49 קובעת חובת שמירת רווח "המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה...". מכאן שנהג שהואשם בעברה לפי הסעיף יוכל לנסות ולהתגונן לדוג' בטענה שבנסיעתו שמר על רווח מספק בהתאם למהירות הנסיעה ולתנאי הדרך.
7. תקנות 51-54 קובעות חובות בנוגע למהירות הנסיעה. תקנה 54 מפרטת את מהירות הנסיעה המירבית המותרת. את מהירות הנסיעה בודקת המשטרה באמצעות מד מהירות ליזר (ממל"ז). נהגים רבים ניסו להתגונן כנגד אישום בעברה על המהירות המותרת בטענה כי הממל"ז אינו מדוייק. בתי המשפט התייחסו לשאלת חוסר הדיוק של הממל"ז וקבעו כללים מנחים בשאלה מתי יתקבלו תוצאות קריאתו. בכללים נקבע שיש להוכיח שהממל"ז פעל בצורה תקינה בעת הפעלתו, שהופעל ע"י מי שמיומן בהפעלתו וכי הופעל כיאות ע"י המפעיל ובתנאי שטח המבטיחים את אי שיבוש הקריאה. חובת ההוכחה כי התקיימו כל אלו חלה על התביעה ולא על הנהג. מכאן שנהג שהואשם בעברה לפי הסעיף יוכל לנסות ולהתגונן לדוג' בטענה שמפעיל הממל"ז לא היה מיומן בהפעלת ושימוש במכשיר, או שהמכשיר לא היה תקין ולא בוצעה בו בדיקת תקינות או שתנאי השטח (לדוג' מזג האויר) היו לקויים ולא אפשרו לוודא שאין שיבוש בקריאה.
8. תקנות 52, 67 ו – 108-113 מתייחסות למפגש של נהגים עם הולכי רגל.
תקנה 52(6) קובעת "חייב נוהג רכב להאט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש...ובמיוחד בהתקרבו למעבר חצייה".
תקנה 67(א) קובעת כי: "נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החצייה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך".
תקנה 110 קובעת כי הולך רגל יחצה כביש רק לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות. אם יש בקרבת המקום מעבר חצייה, או מקום מוסדר לחציה יש לעבור רק שם. בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר.
מכאן שנהג שהואשם בעברה לפי הסעיף יוכל לנסות ולהתגונן לדוג' בטענה שהחל בנסיעה איטית, באור ירוק, עוד בטרם ירד הולך הרגל את הכביש למעבר החציה, או כי הולך הרגל התפרץ אל הכביש וירד למעבר החציה בריצה ולא היה ביכולתו של הנהג לעצור.
9. תקנה 166 קובעת הוראות לעניין צילום כלי רכב. צילום לענין סעיף 27א לפקודה ייעשה במצלמה שהוצבה כאמור בו, באישורו של ראש אגף התנועה או ראש מחלקה באגף התנועה. במצלמה יצולם רכב העומד או נוסע בניגוד להוראות. בצילום יופיעו בין השאר: מספר הרכב, תאריך וזמן הצילום, רכב שנוסע לפניו, מהירות הרכב המצולם והרכב שלפניו, אורות הרמזור.
עפ"י סעיף 27א' לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א 1961 צילום שנעשה בדרך שנקבעה בתקנות, במצלמה המופעלת באופן אוטומטי בידי שוטר, יהיה ראייה קבילה בכל הליך משפטי לגבי: מס' הרכב המצולם המופיע בלוחית הזיהוי של הרכב שבצילום, מקום הימצאות הרכב בעת הצילום, הימצאות הרכב או נסיעתו בניגוד להוראות, זמן הימצא הרכב במקום כפי שצויין בצילום או עליו ובלבד שהוכח שהצילום המוגש הוא העתק אמין של הסרט וכי מרגע שהובא למצלמה עד שהוגש לבית המשפט לא נעשתה בו שום פעולה שיש בה כדי לשנותו, מהירות.
קיימות תקנות מיוחדות לעניין הגשת הצילומים לבית המשפט - תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט) התשנ"ז 1967. התקנות קובעות הוראות לעניין אישור תקינות המצלמה והסרט ולאופן הגשתם לבית המשפט כראיה כתעודת עובד ציבור.
מכאן שנהג שהואשם בעברה לפי הסעיף יוכל לנסות ולהתגונן לדוג' בטענה הצילום אינו מראה את מספר הרכב בברור או כי לא נעשתה בדיקת תקינות מתאימה או כי הצילום לא נשמר בצורה המבטיחה שלא בוצע בו שיבוש או כי נפלו פגמים בתעודת עובד הציבור.
10. תקנות 169א-ט' קובעים התיחסות לנושא השכרות.
תקנה 169ג קובעת" היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור בפרק זה, כולן או חלקן".
תקנה 169ד קובעת "היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב...הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה. הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט".
תקנה 169ה קובעת " שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת ...דם אף אם לא בוצעה. בדיקת נשיפה. נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות".
תקנה 169ו קובעת: "סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו - מאסר שנה או קנס.. ורשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לתקופה של שנתיים. שוטר שמונה...רשאי להתלות את רשיון הנהיגה של מי שסירב למסור דוגמאות כאמור או של מי שתוצאות בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה הראו כי ריכוז הסם או האלכוהול בגופו עולה על המידה הקבועה; התליית רשיון נהיגה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות".
מכאן עולה כי שוטר שיוכיח כי היה לו יסוד סביר לחשד שהנהג שיכור מוסמך לדרוש מנהג ביצוע בדיקה. עצם הסרוב לביצוע בדיקה עליה הורה שוטר מהווה עברה.

התמודדות עם פס"ד המרשיע בביצוע עברת תעבורה:

1. ערעור - נהג שהורשע בעברה וטוען כי לא בצע העברה או כי העונש שהוטל עליו חמור מידי זכאי להגיש ערעור על פס"ד תוך 45 יום ממועד קבלת פס"ד.בערעור יציין הנהג את פס"ד עליו הוא מערער והאם הוא מערער על העצם ההרשעה (הכרעת הדין) או רק על העונש (גזר הדין) וכן יציין את נימוקי הערעור.
2. בקשה לעיכוב ביצוע – באם פס"ד מטיל עונש של שלילת רשיון רצוי לבקש עיכוב ביצוע של העונש, ולבקש להשיב את הרשיון עד לקבלת פס"ד בערעור.
3. ביטול פסד שניתן בהעדר – נאשם שהוזמן ולא הופיע לדיון בעניינו מסתכן בכך שהדיון יתבצע ללא נוכחותו ובסופו יורשע ויגזר דינו ללא שהיה לו את יומו בבית המשפט וללא שטען טענותיו. באם נהג לא הופיע לדיון בענינו מסיבה מוצדקת – כגון שלא כשהוכיח שלא קיבל הזמנה לדיון מסיבות שאינן תלויות בו או שישכנע את בית המשפט כי הותרת פס"ד על כנו תגרום לעיוות דין יוכל בית המשפט לבטל את פס"ד שניתן בהעדר.

שלילת רשיון נהיגה

1. פסילה מנהלית – בעברות שונות הנחשבות ע"י המחוקק לעברות חמורות (לדוג' נסיעה תחת השפעת שכרות או סמים') נקבעה סנקציה של פסילה מנהלית לפיה באם היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו את העבירה או כי בשל העבירה אירעה תאונת דרכים רשאי השוטר להתלות את רשיון הנהיגה של הנהג ולזמנו לשימוע בפני קצין משטרה. נהג שלא הופיע לשימוע בענינו רשאי הקצין המוסמך לפסול את רשיונו בהעדרו. באם יש לקצין משטרה שהוסמך, יסוד להניח כי יוגש כתב אישום (בהתחשב בסוג העברה ובראיות לביצועה), ביכולתו לפסול את הרשיון לתקופה שבין 30-90 יום. לקצין שיקול דעת להחליט על עצם הפסילה באם הוא סבור כי עצם המשך נהיגת הנהג בכביש מהווה סכנה לציבור.
נהג שרשיונו נפסל בפסילה מנהלית כאמור יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את הפסילה ולהשיב לו את הרשיון עד לסיום ההליכים בענינו. באם ישתכנע בית המשפט כי לנהג אין לדוג' כל הרשעות קודמות וכי מדובר במעידה חד פעמית יוכל לקבוע כי הנהג אינו מסוכן לציבור וישיב לו את הרשיון עד להכרעה בתיק העיקרי. גם במקרה בו הפר השוטר את ההנחיות לביצוע הפסילה לדוג' השוטר לא היה בדרגת קצין משטרה ולא הוסמך לביצוע הפסילה המנהלית יוכל בית המשפט לבטל את הפסילה המנהלית.

2. המכון הרפואי לבטיחות בדרכים
רשות הרישוי יכולה להחליט על פסילת אדם לנהיגה עפ"י הוראות שנקבעו בפקודת התעבורה.
עפ"י סע' 51 לפקודה ניתן לפסול מטעמי כושר במקרה שהרשות משוכנעת שבעל הרשיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי. עפ"י סע' 52 ניתן לפסול אדם לנהיגה אם הרשות סבורה כי בדרך נהיגתו יש סכנה לבטיחות התנועה. עפ"י סע' 53 ניתן, בהחלטה מנומקת, להתנות תנאים ברשיון נהיגה, אם הרשות סבורה שיש צורך בהם מחמת כושר נהיגה לקוי של בעל הרשיון.
בפועל נעזרת הרשות, בהפעלתה את סמכויות הפסילה שלה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים "מרב"ד" הנו הגוף הרפואי המוסמך לערוך בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי. בין תפקידיו מתן המלצות לרשות הרישוי על כשירות רפואית לנהיגה (לפי סוג רכב) ושיפור עצמאותם של נכים ע"י התאמת אביזרי נהיגה ורכב למגבלותיהם הרפואיות.
בין הנהגים המופנים לבדיקה נכללים:
נכי משרד ביטחון, נכים המופנים ע"י המוסד לביטוח לאומי, מבקשי או מחזיקי רשיון נהיגה עם בעיות בריאותיות, נהגים המופנים ע"י רשות הרישוי מפאת גיל.
עבריני תנועה מועדים ולאחר תום שלילה, נהגים שדווחו ע"י משטרת ישראל על מעורבותם בתאונות דרכים, נהגים שדווחו ע"י בית משפט, משתמשי/מורשעי סמים ו/או אלכוהול
נבדקים המחויבים בבדיקת ביקורת מטעם המרב"ד וועדת ערר.

דרך פעולת המכון:
המכון מבצע בדיקות רפואיות (פיזיות ובתחום הנפשי) לנהגים המופנים אליו להערכת כשירותם לנהיגה. ניתן להעביר למרב"ד כל חומר רפואי או אחר שבידי הנבדק. ניתן אף להעביר חוו"ד רפואית מתאימה לעניין הכשירות לנהיגה. המרב"ד יביא את החומר המועבר במסגרת שיקול דעתו בעת מתן המלצתו אך אינו מחוייב לקבלן שכן הוא מבצע בדיקות שונות באופן עצמאי.
המלצותיו של המרב"ד קובעות התאמה או אי התאמה של הנבדק לנהיגה (בתחום הפיזי), או התאמה או אי התאמה של אישיותו של הנבדק לנהיגה (בתחום הנפשי).
עיקר הבעיות בהן נתקלים נהגים נבדקים שנפסל רשיונם עקב המלצת המרב"ד, קיימות בנושאים הקשורים לתחום הנפשי. בנושא שאלת התאמת אישיותו של הנהג הנבדק לנהיגה עורך המרב"ד, לנבדק, מבחני אישיות שפתח בעצמו וכן לעיתים מפנה את הנהג הנבדק לביצוע בדיקה אצל מכונים או רופאים מומחים מטעמו. בנושא זה נמתחה ביקורת רבה ע"י מלומדים וע"י בתי המשפט, על פעולת המרב"ד. ניתן ואף חשוב להיוועץ בעורך דין בנוגע למגעים עם המרב"ד. היוועצות שכזו יכולה לעזור לנהג הנבדק לשמור על זכויותיו.
החלטת המרב"ד לעניין כשירות רפואית לנהיגה הנה המלצה לרשות הרישוי ולרשות שיקול דעת האם לקבלה או לשנותה. לאחר ההחלטה על הרשות להודיע לנהג הנבדק על תוכנה.
באם החליטה הועדה לפסול את רישיון הנהיגה תוצאות הבדיקה הרפואית, שנערכה לנהג, ממצאיה ונימוקים ימסרו למבקש רשיון נהיגה או לבעל רשיון נהיגה שנבדקו לפי בקשתו.
באם החליטה רשות הרישוי לפסול רשיון נהיגה לתקופה של שנה, אין משמעות הדבר כי בסיומה של התקופה יוחזר לנהג רשיונו. במקרה שכזה יצטרך הנהג לפנות לרשות הרישוי בבקשה להשבת הרשיון, ובעקבות בקשתו יופנה ע"י רשות הרישוי לבדיקה נוספת במרב"ד. אם לא יפנה הנהג לרשות הרישוי ולא יעמוד בבדיקות בפני המרב"ד תתחדש פסילת רשיונו. כדי לא להגיע למצב זה של פסילה מתחדשת ניתן לנסות ולהגיש במקרים המתאימים ערר לועדת עררים.

ערעור על החלטות המרב"ד:
ערעור לועדת עררים - על החלטת רשות הרישוי בעניין פסילת רשיון או קביעת תנאים ניתן לערער לפי סע' 55א' לפקודת התעבורה תוך 30 יום לפני ועדת ערר רפואית של שלושה רופאים.
ועדת הערר רשאית לאשר, לבטל או לשנות החלטת הרופא המוסמך או להורות על בדיקה מחודשת. אם דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה מחודשת תערך הבדיקה רק לאחר שחלפה לפחות שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר.
ערעור לבית המשפט - לפי סע' 55 (א1) על החלטת רשות הרישוי לפי סעיף 51, שניתנה מטעמים של כשירות רפואית, יוגש רק לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית. הסמכות לדון תהיה נתונה לבית המשפט לענינים מינהליים. ערעור כאמור יהיה בשאלה משפטית בלבד.
ניתן ואף חשוב להיוועץ בעורך דין בכל הנוגע לערעור על החלטת המרב"ד (הן ערעור לועדת ערררים והן ערעור לבית המשפט). עורך דין יכול אף לייצג את הנהג שרשיונו נפסל או את מבקש הרישיון בועדת עררים, ובבית המשפט.

חזרה לראש העמוד

כל האמור באתר זה הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד
בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ אישי ופרטני מעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי.

© כל הזכויות שמורות לענת אנבר משרד עורכי דין

קישורים