איכות הסביבה, מטרדים ואיכות החיים

משרדנו מייעץ בנושא התמודדות עם מטרדים – החל מהליכי גישור, דרך פניות לרשויות מקומיות, למשטרת ישראל, למשרד להגנת הסביבה (במקרים מתאימים) בנסיון לפתרון בעיות הנובעות ממטרדים. אנו מטפלים בהגשת תביעות בגין נזק שנגרם כתוצאה ממטרדי רעש, זיהום, ריח, מניעת אור שמש. אנו פועלים לקבלת צווים מתאימים ולמתן פיצויים בגין נזק שנגרם כתוצאה ממטרדים.
אנו מקשרים בין הלקוח לבין מומחים בתחום המטרד (לדוג' מומחי משרדנו מטפל בתמודדות עם רשויות בנושאי שלילת רשיון נהיגה, פסילה מנהלית, פסילה לפי המלצת המכון הלאומי לבטיחות בדרכים (המרב"ד). כמו כן אנו מטפלים בנושא עברות תעבורה וקנסות.
את המצב ובהתאם יתנו חוות דעת אשר תצורף לכתב התביעה שנגיש.

איכות הסביבה ואיכות החיים - מטרדים

איכות הסביבה ענינה ביחסי הגומלין בין האדם לבין סביבתו (הן הסביבה הטבעית והן הסביבה המלאכותית יציר האדם).
בתחום איכות הסביבה נכללים בין השאר:
התכנון הסביבתי לדוג' מיקום דרכים, כבישים וערים
מניעה וטיפול בזיהומי קרקע, אוויר ומים
נושא האשפה על מטרדי הריח והזיהום שהיא יוצרת ומיחזורה
נושא מפגעי רעש.
כל אחד מנושאים אלו רלוונטי לנו תושבי המדינה, הן בתחום הציבורי והן בתחום האישי.
איכות חיים ענינה בטיב התנאים שהאדם חי בהם. תנאים אלו כוללים את איכות הסביבה שלנו, יחד עם גורמים נוספים כגון מגורים, תזונה ועוד.
השפעתה של איכות הסביבה על איכות חיינו כפרטים הנה משמעותית.
מצד אחד תהליכי המודרניזציה מכניסים שיפורים באיכות חיינו ומגדילים את רווחתינו. מצד שני היות והם לרוב כרוכים ב"תוצרי לואי" של רעש, זיהום וכד' הם פוגעים באיכות חיינו, ועל כן יש מקום לנסות ולמצוא את נקודת האיזון הנכונה.
בתחום האישי נתקלים לא אחת במפגעים הפוגעים בתושבים. חלקם מפגעים משמעותיים ביותר כגון:
בנושא התכנון הסביבתי – לדוגמא מפגע הנובע מסלילת כביש או שביל גישה בקרבת בית מגורים.
בנושא זיהומים - לדוגמא מפגע הנובע מאבק מהפעלה של מפעל בסמוך לבית מגורים
בנושא של אשפה – לדוגמא מפגע הנובע מריח מהזרמת שפכים ליד מקום מגורים
בנושא של רעש – לדוגמא מפגע הנובע מהרעש מהפעלת מחסום כניסה לישוב שממוקם ליד מקום מגורים.
ישנם גם מפגעים אשר חומרתם פחותה. מפגעים אלו עדיין יכולים להוות מטרד לאלו הנאלצים לחיות בקרבתם.
כך ניתן לראות לדוגמא:
בנושא של אשפה – יכול להיווצר, לדוגמא, מטרד הנובע מצחנה שנוצרת כתוצאה מהשארת אשפה בחדר מדרגות, ממפגעי ריח מחדר האשפה בבנין ועוד.
בנושא של ריח – ניתן לראות לדוגמא מפגע מריח מחצר שכנה בה השכנים מדליקים "מנגל" בתדירות יומיומית או מריח משגיע ממטבח של מסעדה סמוכה.
בנושא של רעש – מפגעים של רעש הנובע הפעלת אזעקות רכב ובתי עסק, רעש של כלי רכב, אופנועים, משאיות ואוטובוסים, רעש ממקומות בילוי – מועדונים, בתי קפה ואולמות שמחה, רעש מאתרי בניה, רעש מנביחות כלבים, רעש ממזגנים, רעש מנגינת שכנים ועוד.
החוק מתייחס למפגעים שונים בחוקים ובתקנות שונות ומאפשר פעולה כנגדם במספר דרכים. יש לזכור כי לא כל דרך מתאימה לכל מפגע והכל תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה.

רעש

אין ספק שהמפגע הנפוץ ביותר הוא מפגע רעש.
רעש מוגדר כצליל שנקלט במערכת השמיעה. הוא נמדד ביחידת מידה הנקרא דציבל. ככל שעוצמת הרעש גבוהה מספר הדציבלים גבוה. לרעש השפעה על גוף האדם ועל נפשו והיא שונה מאדם לאדם. הרעש יכול להעיק על העצבים, להגביר את צריכת האנרגיה של הגוף, לעייף ולפגוע בכושר הריכוז. רעש חזק ופתאומי עלול לגרום לבהלה, למתיחת שרירים, להאצת קצב הלב,להעלאת לחץ הדם ועוד. שקט הוא איכות חיים!
אם נתייחס לדוגמא למפגע של רעש, החוק מאפשר לפעול כנגדו במספר דרכים לדוגמא:
1. פניה לגורם שיוצר את הרעש, נסיון להידברות ומציאת פתרון הבעיה בדרכי שלום. ניתן לנסות אף הליך של גישור.
2. פעולה משפטית בעילת מטרד ליחיד – סע' 44(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי "מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק". כלומר מההגדרה עולה שמטרד ליחיד הוא שתווצר הפרעה של ממש. לא כל הפרעה עולה כדי מטרד ועל התובע להוכיח כי ההפרעה שנוצרה לו היא בלתי סבירה.
3. פעולה משפטית לפי החוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961 והתקנות שהותקנו מכוחו. החוק מגדיר שלושה מצבים שייחשבו כמטרד ליחיד אם יתקיימו: גרימת רעש, ריחות וזיהום אוויר חזקים או בלתי סבירים מכל מקור שהוא, אם הם מפריעים, או עשויים להפריע, לאדם הנמצא בקרבת מקום או לעוברים ושבים.התקנות כוללות את תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש"ן - 1990 המגדירות מה הוא רעש בלתי סביר ואופן מדידתו, ותקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ב – 1992הקובעות הוראות כלליות לביצוע החוק.
על התובע מכוח החוק למניעת נפגעים להוכיח שההפרעה שנגרמה לו, נובעת מעבירת הנתבע על אותם כללים ואין צורך כי יוכיח שההפרעה שנגרמה לו היא הפרעה של ממש.
4. פעולה משפטית של הגשת קובלנה פלילית פרטית לפי סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, בעבירה של גרימת רעש בניגוד לסעיף 2 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א - 1961 והתקנות שהותקנו מכוחו.
5. פעולה משפטית לפי סעי 2 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב - 1992, כולל בקשה להוצאת צו הפסקה מנהלי.
6. התמודדות עקיפה בדרך של תביעה שמוגשת למפקח על בתים משותפים לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969. סמכותו של המפקח לדון מוגבלת לתביעות שעילתן נובעת מזכויותיהם הקנייניות של הדיירים ואין בסמכותו לדון בעילת תביעה בשל מטרד רעש. אך אם הותקן מזגן שלא במקום המיועד לכך, מדובר ב- "תוספת בנייה" המחייבת היתר מטעם הדיירים ובסמכות המפקח להורות למתקין המזגן להסירו.
7. התמודדות עקיפה באמצעות הגשת תלונה למשטרה ובקשה למתן הודעת תשלום קנס לגורם מפגע הרעש מכוח צו סדר הדין הפלילי (ברירות משפט-מניעת רעש), התש"ס-2000 באם מדובר מפגע רעש הנכלל בתקנות.
הדיון במפגעים ומטרדים כולל עוד שתי עוולות נוספות שראוי להרחיב בהן. שתי עוולות אלו משיקות לעוולת המטרד ליחיד וניתן לעשות בהן שימוש במקרים המתאימים. עוולות אלו באות במקום עוולת המטרד ליחיד אך לא במקום עוולות נזיקיות אחרות או תביעות שאינן נזיקיות.

עוולת מניעת אור שמש

סע' 48 לפקנ"ז קובע כי "אדם עושה עוולה אם הוא מונע, על ידי חסימה או בדרך אחרת, מבעל מקרקעין או מן התופש אותם ליהנות מכמות סבירה של אור שמש, בהתחשב עם מקומם וטיבם של המקרקעין, לאחר שהבעל או התופש או מי שקדמו להם בזכויות אלו נהנו ברציפות מאור זה — שלא לפי תנאי חוזה או הסכם — לפחות חמש עשרה שנים שקדמו בתכוף לחסימה או למניעה".
במקרה של הוכחת התביעה ניתן לקבל מבית המשפט סעד של פיצויים בגין הנזק שנגרם (לאחר הוכחת הנזק) וכן צו מניעה. בנוסף במקרים מסויימים ניתן לקבל צו הריסה כנגד חלק המבנה שחוסם את השמש.
עוולת מניעת תמיכה
סע' 48א' לפקנ"ז קובע כי "היה במקרקעין משום תמיכה למקרקעין שכנים, תהא עשיית דבר המונע או שולל תמיכה זו".
במקרה של הוכחת התביעה ניתן לקבל מבית המשפט סעד של צו עשה לבניית קיר תומך.

מניעת עישון במקומות ציבוריים

אחת הפגיעות הגדולות באיכות החיים למי שאינו מעשן הנה זו הנובעת מ- "עישון כפוי".
מדובר בכל מי שבפועל שואף את עשן הסיגריות או מוצרי עישון אחרים, למרות אי רצונו בכך. כך, מי שאינו רוצה לעשן ונמצא בקרבת מקום לאדם מעשן, שואף את העשן כמו המעשן עצמו וחשוף לכל הסכנות והנזקים שנובעים מהעישון.

מדינת ישראל באמצעות המחוקק והמערכת השיפוטית פועלים להגנת הציבור כנגד נזקי העישון הכפוי.
החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון תוקן בחודש נובמבר 2007.
מטרת החוק הנה כאמור בסע' 1א' – למנוע עישון במקומות ציבוריים ואת חשיםת הציבור לעישון הגורמת למוות למחלות ולנכות.
החוק אוסר על עישון במקומות ציבוריים המפורטים בתוספת בחוק ועל החזקת כלי עישון כשהם דלוקים, במקומות אלו.
החוק מוסיף וקובע בסע' 2 את חובתו של מחזיק מקום ציבורי, בין אם הוא בעלים או שוכר, לקבוע שלטים האוסרים על העישון וכן קובע בסע' 2ב' איסור על הצבת מאפרות במקום ציבורי. בנוסף נקבעה בסע' 2 לחוק חובתו של מחזיק המקום הציבורי, לפקח ולעשות כל שניתן למנוע את העברות בסע' 1 ובמסגרת חובה זו עליו לפעול ולפנות לאדם המעשן או אוחז כלי עישון דולק ולדרוש ממנו לחדול מהמעשה או לנקוט אמצעים סבירים להבטיח מניעת העברה וכן להתלונן למפקח מטעם הראשות המקומית על הפרת הוראות החוק.

רשימת המקומות הציבוריים המוגדרים בתוספת לחוק כוללת בין השאר:
• אולם המשמש למופעי בידור, קולנוע, הרצאות כולל המסדרונות למעט חדר נפרד שהוקצה לעישון
• בית חולים, מרפאה ובית מרקחת
• ספריה, מוסדות חינוך, גן ילדים
• מעליות, אוטובוס, מוניות, רכבת (למעט בקרון עישון)
• חנות, בנק, דואר או מקום אחר המשמש לקבלת קהל
• שטח פתוח בקניון למעט בחדר נפרד
• מסעדה, מזנון, בית קפה, מועדון למעט בחדר נפרד
• אולם פתוח המשמש לספורט
• מקום עבודה למעט חלק או חדר בו אין עובדים ואין אנשים שלא מעשנים
• אולם שמחות למעט בחדר נפרד

עצות לנתקלים במפגע עישון במקום ציבורי:
1. ניתן להעיר למעשן בנימוס שהוא עובר על החוק ולבקשו לכבות את הסיגריה וכד'. לכל המתחקמים שטוענים שהם אינם מעשנים אלא רק אוחזים הסיגריה - החוק אוסר גם על החזקת כלי עישון דולק.
2. ניתן לפנות למי שמשרת אתכם במקום הציבורי (מוכר, מלצר, קופאי, רופא וכו'), לאחראי משמרת או לבעלים של המקום ולהעיר שיש מי שמעשן ועובר על החוק ולדרוש את פעולתם. החוק כאמור מחייב אותם לפעולה!
בשלב זה רצוי לשאול לשמם ולתפקידם של האנשים אליהם אתם פונים בדרישתכם ולתעד אותו בכתב.
3. ניתן להתקשר למשטרה ו/או למוקד העירוני ולבקש שישלח שוטר ו/או פקח כדי שיגיעו למקום, יאכפו את החוק ויפסיקו את העישון (ובנוסף יתנו קנסות למקום ולמעשן).
4. רצוי בשלב זה לצלם את המעשנים או את המאפרות שמצויות במקום הציבורי. אם לא קיימים שלטים האוסרים את העישון או אם השלטים קיימים אך בפועל אין אליהם התייחסות רצוי גם לצלם את השלטים.
5. הגשת תביעה לבית המשפט השלום או לבית משפט לתביעות קטנות, בגין הנזק שנגרם כתוצאה מהעישון. אם החלטתם להגיש תביעה רצוי לשמור את הקבלה על התשלום כדי להוכיח את ביקורכם במקום.


פס"ד המנחה בענייין זה הנו של בית המשפט העליון ר"ע 9615/05 שמש נ. פוקצ'טה בע"מ. שם קובע כב' השופט רובינשטיין כי יש להגדיל את סכום הפיצוי שנפסק לתובעת לאחר שתביעתה התקבלה בבית המשפט השלום ונקבע כי הנתבעת הפרה את חובותיה מכוח החוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים תשמ"ד-1983(חוק זה תוקן כאמור בנובמבר 2007 ואף שמו שונה).
בנוסף ניתנו מספר פסקי דין בבתי משפט לתביעות קטנות, ביניהם:
ת.ק. (ת"א) 1303/07 סלע נ. אגדיר בנמל בע"מ
ת.ק. (ת"א) 1169/07 רותם נ. ק.ל.ל. קפה בע"מ
ת.ק. (ת"א) 1169/07 רותם נ. ק.ל.ל. קפה בע"מ
ת.ק. (פ"ת) 1152/07 תומר בן ארי נ. ארומה אספרסו בר
 

חזרה לראש העמוד

כל האמור באתר זה הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד
בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ אישי ופרטני מעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי.

© כל הזכויות שמורות לענת אנבר משרד עורכי דין

קישורים