תיקים שטופלו במשרדנו


להלן פרוט של מספר תיקים בהם עסק המשרד – תיקים שהטיפול בהם הסתיים וכאלו שעדיין בשלבי טיפול שונים. כל הפרטים המזהים הוסתרו לצורך הגנה על פרטיותם של הלקוחות.



ביטוח לאומי

נכות כללית - לקוחה שפנתה למשרדנו סיפרה שפנתה לבדה למחלקת נכות כללית בטענה לנכות בתחום הנפשי. נכותה נקבעה בוועדה רפואית בשיעור 30% בלבד ופנייתה לגמלת נכות נדחתה. משרדנו פעל לאחזור חומר רפואי רלוונטי מעברה. בהמשך הופנתה למומחית בתחום הנפשי בצירוף החומר הרפואי וחומר נוסף. משרדנו הגיש ערר לוועדה רפואית לערערים בצירוף כל החומר הרפואי, חוות דעת של המומחית בתחום הנפש ונימוקי עירעור. בהמשך יצג משרדנו את הפונה בוועדה רפואית לערערים. הוועדה קיבלה באופן חלקי את העירעור והנכות נקבעה בשיעור של 40% מה שאפשר למרשתנו לעבור לשלב של וועדת אי כושר.
נכות כללית ושיקום - משרדנו טיפל בעניינה של לקוחה אשר פנתה לבדה למחלקת נכות כללית בטענה לנכות בתחום אף אוזן גרון. הנ"ל הופנתה ע"י המוסד לביטוח לאומי לביצוע בדיקות שמיעה במכון המוכר על ידו. בהתאם לתוצאות הבדיקה נקבעה נכותה על ידי וועדה רפואית ל- 15% בלבד ופנייתה לגמלת נכות נדחתה. האשה הופנתה על ידנו לרופא מומחה בתחום אף אוזן גרון אשר הפנה אותה לביצוע בדיקות נוספות במכון שונה מהמכון אליו הופנתה על ידי המלל. בהתאם לתוצאות הבדיקות, אשר היו שונות מתוצאות הבדיקה הקודמת, קבע המומחה את נכותה בגין ליקוי השמיעה בשיעור גבוה יותר. כמו כן קבע המומחה לבקשתנו בחוות הדעת גם את שיעור הנכות לגבי ליקוי בתחום הדיבור, כאשר שיעור זה אף הוא גבוה משיעור הנכות שנקבע בעניין זה ע"י המלל. משרדנו הגיש בשם הפונה ערר לוועדה רפואית לערערים אליו צורפו מסמכים רפואיים, חוות דעת, נימוקי העירעור. בהמשך אף ייצגנו את הפונה בוועדה רפואית לערערים. הוועדה קיבלה את הערעור במלואו בשני הסעיפים והפונה הופנתה לוועדת אי כושר.
בנוסף בשל העובדה שנקבעה נכות בשיעור של מעל 20% עודדנו את הפונה לפנות למחלקת השיקום המקצועי של המ.ל.ל. לאחר שנבדקה ע"י עובדת סוציאלית ועברה בדיקות הכוונה מקצועית השיב המ.ל.ל. לפונה את שכר הלימוד של המקצוע אותו היא לומדת.

נכות בעבודה - משרדנו טיפל בענינה של עובדת המתגוררת בשטחים, אשר עבדה בשטח ישראל בעבודה חקלאית. הנ"ל נפצעה בתאונת דרכים בעת שנסעה בהסעה ממקום העבודה לביתה, והתאונה התרחשה בשטח ישראל. משרדנו פנה למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכיר בתאונה כתאונה בעבודה. משרדנו עזר ללקוחה לתאם אישורי כניסה לישראל לצורך חקירות במוסד לביטוח לאומי, והתאונה הוכרה כתאונה בעבודה. בהמשך הוגשה על ידנו תביעה לקביעת דרגת נכות בצרוף חומר רפואי של הנפגעת. משרדנו עזר ללקוחה לתאם את כניסתה לישראל, ביקורים בועדות רפואיות, ביצוע בדיקות נוספות אליהן נשלחה, והמוסד קבע ללקוחה נכות בשיעור 44%, דבר המזכה אותה בגימלה. בעקבות זאת הוגשה ע"י המשרד דרישה לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (קרנית) בשם הלקוחה בגין תאונת הדרכים שעברה.
נכות בעבודה - עורכת דין שעברה תאונת דרכים בעת נסיעתה לעבודה. התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונה בעבודה. הנפגעת עמדה בפני ועדה רפואית שקבעה את נכותה ל- 15%. משרדנו טיפל בהכנת ערר לועדת עררים – איחזור חומר רפואי רלוונטי, הפניה לרופא מומחה בתחום האורטופדי שהכין את חוות הדעת (כולל הפניית תשומת לב הרופא לשגיאות שנפלו בחוות הדעת ותיקונן), הכנת נימוקי הערעור. משרדנו אף ייצג את הפונה בעת הועדה. ועדת עררים קבלה את הערר והעלתה את נכותה של הפונה וזו קבלה מענק נוסף מהמוסד.
החמרת מצב ובקשה לצירוף נכויות - שיפוצניק שעבר תאונה בעבודה בעת שנפל מפיגום, המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונה בעבודה וועדה רפואית קבעה את נכותו ל- 10%. הנ"ל פנה אלינו אחרי כשנתיים. משרדנו טיפל באיחזור חומר רפואי רלוונטי, הפניה לרופא מומחה בתחום האורטופדי והפניה לבדיקות עדכניות, אשר בעקבותיהן קיבל מהמומחה חוות דעת לפיה נכותו עומדת על 23%, ובהתאם הוגשה ע"י משרדנו בקשה להחמרת מצב מסיבות רפואיות, והנ"ל מוזמן לועדה רפואית.
במקביל, בעת תחקור שערכנו ללקוח התברר כי בעברו תאונת עבודה נוספת מלפני מספר שנים. שם נקבעה נכותו בשיעור 15%. משרדנו הפנה את תשומת לב הלקוח לעובדה שביכולתו להגיש בקשה לצירוף נכויות מפגיעות בעבודה. משרדנו טיפל בהגשת התביעה אשר עם קבלתה, תעבור הנכות את 20% והלקוח יוכל לקבל גמלת נכות חודשית.
מחלת מקצוע - בתיק שטופל במשרד הוגשה תביעה לבית הדין לעבודה בשם לקוח להכיר במחלה שחלה בה כמחלת מקצוע. הלקוח עבד שנים ארוכות בתפקיד שכלל התזת חול כחלק מתהליך ניקוי. עם השנים חדרו חלקיקי חול לריאותיו והתפתחה אצלו מחלת ריאות. הלקוח הופנה למומחה רפואי אשר אבחן את מחלתו כמחלת סיליקוזיס אשר מופיעה כמחלת מקצוע, במועד המתאים, ברשימת מחלות המקצוע בתקנות המוסד לביטוח לאומי. המוסד התנגד להכיר במחלה כמחלת מקצוע שכן לטענתו תנאי העבודה אינם מתאימים למחלת סיליקוזיס. עוד נטען כי השפעת העבודה על המחלה פחותה מהשפעת גורמי סיכון שהיו ללקוח – עישון כבד ועוד. המשרד הפנה את בית הדין, בין השאר, להגדרות המילוניות של חול, צורן, סיליקה וביקש להסיק מהן על כך שמדובר במקרה שמתאים לתנאים הנדרשים בתקנות. בית הדין לעבודה קיבל את הטענה ובהתאם מינה רופא מומחה מטעמו אשר בדק את התובע. המומחה קבע בחוות דעתו כי התובע חולה במחלת הסיליקוזיס, והשפעת העבודה על המחלה אינה פחותה מהשפעת גורמים אחרים. בהתאם פסק בית הדין כי המחלה ממנה סובל התובע הנה מחלת מקצוע. התיק הוחזר למוסד לביטוח לאומי אשר, אשר לאחר פניית המשרד, העמיד את התובע בפני ועדה רפואית שקבעה את נכותו ואת אי כושרו להשתכר והלקוח הוכר כזכאי לגמלת נכות.

חזרה לראש העמוד


תאונות דרכים

• אביו של קטין שנפגע בתאונת דרכים הגיש בשם הקטין, באמצעותנו, תביעה כנגד מבטחי הרכב שפגע בקטין. משרדנו פעל למינוי מס' רב של מומחים רפואיים בתחומי הפגיעות. עפ"י חוות דעתם נקבעה לקטין נכות רפואית אשר בחלקה תפקודית. עוד טענו כי עפ"י נתוני הקטין יש לחשב את הפיצוי בגין הפסד שכר לעתיד לפי שכר הכפול מהשכר הממוצע במשק (ההלכה בפסיקה הינה כי חישוב הפסד שכר לעתיד יעשה ככלל עפ"י השכר הממוצע במשק). בהתאם פוצה הקטין בסך של למעלה מ - 1,313,000 ש"ח.
• הוריו של קטין שנפגע בתאונת דרכים הגישו באמצעותנו תביעה כנגד מבטחי הרכב שפגע בקטין שהיה הולך רגל. משרדנו פעל למינוי מומחים רפואיים בתחומי הפגיעה עפ"י חוות דעתם נקבעה לקטין נכות רפואית אשר רק חלקה הנו תפקודי. בהתאם פוצה הקטין בסך של למעלה מ- 750,000 ש"ח.
• הוריו של קטין אשר נפגע בתאונת דרכים הגישו באמצעות משרדנו תביעה בשמו בטענה לנזקים אורטופדיים ונפשיים הנובעים מהתאונה. משרדנו פעל למינוי מומחים רפואיים בשני התחומים. בתחום הנפשי נקבעה נכות בשיעור של 2.5% בלבד. המומחה האורטופדי מטעם בית המשפט קבע כי אינו מקבל את תוצאות בדיקת ה- C.T . שנערכה לקטין והצביעה על שבר ישן, וקבע כי לקטין 0% נכות. משרדנו פעל בשיתוף עם רופא פרטי שהנו מומחה בתחום האורטופדי והפנה את תשומת לב השופט לכל הליקויים שנפלו בחוות דעתו של האורטופד מטעם בית המשפט. בפס"ד שניתן בפשרה, קבל הקטין סך של 60,000 ש"ח בהסתמך בין השאר על הליקויים בחוות דעתו של המומחה בתחום האורטופדי.
• בגיר שעבר תאונת דרכים, כולל פגיעת ראש. לאחר מספר שנים, בבדיקה אצל מומחית מוסכמת בין הצדדים התברר כי הפגיעה הנוירולוגית עברה ולא נותרה ללקוח נכות בתחום זה. משרדנו פעל למינוי מומחה מוסכם בתחום הנפשי, שהנו תחום משיק לתחום הנוירולוגי (בעיקר במקרים של פגיעות ראש), בחוות הדעת של המומחה בתחום הנפשי נקבעו 5% נכות בלבד. עפ"י הסכם פשרה בין הצדדים שהוגש לבית המשפט לקבלת תוקף של פס"ד פוצה התובע בסך של 80,000 ש"ח.
• משרדנו טיפל במקרה של לקוח נהג משאית שעבר תאונת דרכים בעבודתו בשלה נעדר מעבודה משך כשלושה חודשים, ובהמשך נקבעה לו נכות חלקית למשך כארבעה חודשים נוספים. בסוף התקופה לא נותרה ללקוח נכות צמיתה. הלקוח פנה למוסד לביטוח לאומי ששילם לו דמי פגיעה וגמלה כ- 20,000 ש"ח. משלא נותרה ללקוח נכות המלצנו לו שלא להגיש תביעה לבית המשפט אלא לפנות במכתב דרישה לחברת הביטוח (הליך מהיר וזול יותר מאשר הליך של תביעה בבית המשפט). בעקבות המכתב פוצה הלקוח בסך נוסף של כ-20,000 ש"ח.

חזרה לראש העמוד


ביטוח

• משרדנו הגן על סוכנת ביטוח אשר נתבעה כצד ג'. התובע בתביעה טען כי רכבו נפגע בתאונת דרכים וכי יש לפצותו בגין הנזק, ותבע את הנהג הפוגע, את המבוטח ואת חברת הביטוח. חברת הביטוח טענה כנגד הסוכנת כי עליה לשאת באחריות אישית שכן התרשלה בהנפקת הביטוח. משרדנו הגן על הסוכנת וטען כי ראשית הרכב לא בוטח בשל מחדל של המבוטח עצמו, ושנית כי הסוכנת לא התרשלה. בית המשפט קיבל את הטענה ודחה את התביעה ואת הודעת צד ג' כנגד הסוכנת.

• משרדנו הגיש תביעה בשם לקוח אשר פנה לסוכן הביטוח שלו בבקשה לחדש את ביטוח הרכב בתנאי השנה הקודמת, לשנה נוספת. הסוכן פנה לסוכנות ביטוח אשר ביטחה את הרכב בחברת ביטוח. בהנפקה שונו תנאי הביטוח לעומת שנה קודמת, כך קרה שבעת התאונה הנהג שנהג ברכב היה בגיל שאינו מכוסה עפ"י הפוליסה. חברת הביטוח טענה כי הפוליסה אינה תקפה. בית המשפט (השלום והמחוזי) נחלקו בדעה מי נושא באחריות למחדל – סוכנות הביטוח או חברת הביטוח, אך שתי הערכאות קבעו כי את התובע עצמו יש לפצות שכן אין לו כל אחריות למחדל.

חזרה לראש העמוד


רשלנות רפואית

• המשרד טיפל בתביעה של אלמנתו וילדיו של אדם אשר גילה בגופו גוש חשוד, פנה לרופא מטעם קופת חולים בה הוא חבר אך לא נשלח לביצוע בדיקות. האיש פנה לרופא מספר פעמים נוספות עת הגוש גדל ואף הופיע גוש חדש ועדיין לא הופנה לבצוע בדיקות מתאימות. לאחר שהמנוח נבדק שלא במסגרת קופת חולים התגלתה מחלה ממארת אשר התפשטה והמנוח נפטר. משרדנו הגיש תביעה כנגד קופת חולים בטענה כי התרשלה בגילוי המחלה ולא פעלה כפי שרופא סביר היה צריך לפעול לגילוי המחלה ולטיפול בה וכי אם המחלה היתה מתגלה במועד היה ניתן להציל את חיי המנוח. בית המשפט מינה מומחית רפואית שקבעה בחוות דעתה כי קופת חולים התרשלה בטיפולה במנוח וכי היה עליה להפנות את המנוח לבדיקות מתאימות, ובהתאם לתת לו טיפול למחלתו. עוד נקבע כי עם אבחון וטיפול מתאימים למחלה תוחלת חיי המנוח היתה ארוכה יותר. המשפחה קיבלה פיצוי בסך של מעל 1,250,000 ש"ח.

• בתיק נוסף שטופל במשרדנו, הוגשה תביעה בשם לקוח אשר בקש להסיר קעקועים שהיו בידיו. הלקוח פנה לרופא אשר התחייב להסיר את הקעקועים. בפועל, לאחר הניתוח נשארו צלקות גדולות על ידי התובע ובחלק מהמקומות עדיין נשארו שאריות צבע מהקעקועים המקוריים. משרדנו הפנה את התובע למומחה רפואי בתחום הפלסטי אשר קבע כי הרופא המנתח לא פעל כרופא סביר, שיטת הניתוח והביצוע שניהם, אינם עומדים ברמה מקצועית סבירה (כך לדוג' הניתוח נעשה בסכין גילוח). התובע היה גבר מבוגר ונהג משאית אשר הקף עבודתו לא השתנה בשל הנכות (הנכות לא היתה תפקודית). בפס"ד קיבל התובע סך של מעל 100,000 ש"ח.

• משרדנו טיפל בתביעה של הורי קטין שסבל מהפרעות חוזרות בדרכי הנשימה ומחסימת נתיב האוויר העליון שגרמו להפרעות נשימה ואשר נקבע כי יש לנתחו בדחיפות אך הניתוח הדחוף לא בוצע, בהמשך חלה הקטין בדלקת ריאות שלא אובחנה ובסמוך לכך נפטר. לכתב התביעה צורפה על ידנו חוות דעת של רופא מומחה אשר קבע את רשלנות קופת חולים ובית החולים אשר סטו מסטנדרט הרופא הסביר בטיפולם במנוח שכן לא ננקטו צעדים רפואיים מתאימים, ובשל כך שהרופאים המטפלים לא היו ערים לחומרת המחלה ולא דאגו לכך שינותח בזמן. בפס"ד בפשרה קיבלו התובעים סך של מעל 450,000 ש"ח.

חזרה לראש העמוד


תאונות עבודה

• משרדנו טיפל במקרה של עובד אשר נפצע בעת שעבד בהקמת גג של מבנה, כאשר משב רוח חזק הפיל אותו מגובה של כ- 3 קומות לקרקע. בבית המשפט טען המעסיק כי הנפילה היתה בשל משב רוח חריג בעוצמתו אשר היה לא צפוי, ולחיזוק הביא אף נתונים מהמכון המטארולוגי. משרדנו אשר פעל בשיתוף עם מומחה בטיחות, טען כי המעביד הפר את החובה לגדר את אזור העבודה כפי שדרש החוק. המשרד הפנה לתקנות הבטיחות בעבודה, שם נקבעו דרישות החוק לגבי אופן הגידור הנדרש של משטח עבודה בגובה רם, וטען כי אם היה קיים גידור התואם את הוראות החוק אזי התובע לא היה נופל לקרקע גם במקרה של משב רוח חזק ביותר. בהסכם פשרה בין הצדדים שקיבל תוקף של פס"ד קיבל הלקוח סך של מעל 1,850,000 ש"ח.

• בתיק נוסף שטופל במשרד הוגשה תביעה בשם לקוח שעבד על מכונה לכיפוף צינורות לאגזוזים ונפגע באצבעו. התביעה הוגשה כנגד המעסיק בטענה שלא היה קיים במכונה גידור לבטח בהתאם להוראות תקנות הבטיחות בעבודה. הוגשה על ידנו חוות דעת של מומחה בטיחות אשר ביססה את הטענה שהמכונה לא גודרה בהתאם לדרישות החוק. בפס"ד קיבל התובע סך של 135,000 ש"ח (זאת בנוסף לתשלומים שקבל מהמוסד לביטוח לאומי בגין תאונת העבודה).
• משרדנו טיפל בהגשת תביעה בשם יורשיו של פועל שהתחשמל למוות בעת עבודתו. לכתב התביעה צרפנו דו"ח של מכון התקנים לפיו הכבל החשמלי שהווה חלק מציוד העבודה היה לא תקין, וכן חוות דעת של מהנדס מומחה בתחום החשמל שקבע כי המעסיק פעל ברשלנות עת השתמש בציוד לא תקין ואף שיטת העבודה בה עבדו לא היתה בטיחותית. המעסיק טען כי למנוח אחריות לתאונה עת צעד יחף, חשוף בפלג גופו העליון ומזיע, מה שהביא להתחשמלות. טענה זו נדחתה על ידנו בנימוק שחובת המעסיק היתה להקפיד שעובדיו יעבדו בשיטת עבודה בטוחה וכב' בית המשפט הביא דעתו כי אכן אין מקום להטיל אשם תורם על המנוח. בפס"ד שניתן בפשרה בתיק פוצו היורשים בסך של מעל 480,000 ש"ח.

חזרה לראש העמוד

כל האמור באתר זה הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד
בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ אישי ופרטני מעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי.

© כל הזכויות שמורות לענת אנבר משרד עורכי דין

קישורים