תאונות דרכים - מאמרים

רשימת המאמרים

1. תאונות דרכים הפיצוי בגין נזקי גוף
2. המדריך לתאונות דרכים שהינן תאונות בעבודה
3. הפיצוי לקטין שנפגע בתאונה ומתי יחושב לפי שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק



מאמר 1: תאונות דרכים הפיצוי בגין נזקי גוף

לא אחת אנו נשאלים שאלות ע"י נפגעי תאונות דרכים, ונפגעי תאונות רכב דו גלגלי בפרט.
לדוג' החלקתי עם הקטנוע מי יפצה אותי? או - פגע בי רכב וברח, אין לי את פרטיו האם אוכל לקבל פיצוי על פגיעותי? אין לי עדים לתאונה מה עלי לעשות? האם עלי לתבוע את ביטוח החובה של הרכב האשם? האם להגיש תביעה לבהמ"ש או להתפשר עם חברת הביטוח? מה גובה הפיצויים להם אני זכאי? ועוד ועוד.
במאמר זה אנסה להשיב על שאלות אלו .

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וחשיבות ביטוח החובה
נפגעי תאונות דרכים - בהם נהג, נוסעים והולכי רגל זכאים לפיצוי עבור נזקי גוף מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -1975- בקצרה חוק הפלת"ד.
על פי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 מוטלת חובה על כל בעל רכב לבטח את רכבו בביטוח חובה. כמו כן נקבע בחוק כי חל איסור על אדם לנהוג ברכב ללא נשיאת תעודת ביטוח חובה. אי ציות להוראות אלו יכול לגרור סנקציה פלילית ואזרחית ולהביא לכך שבעל רכב ללא ביטוח, שיעבור תאונות דרכים לא יקבל פיצוי על נזקיו. גרוע מכך, הוא מסתכן בכך שיחוייב לפצות את הנהג או נוסעיו או הולכי רגל שיפגעו בתאונה.
חוק הפלת"ד אימץ את עקרון האחריות המוחלטת. כלומר אם נגרמה תאונת דרכים, קמה לחברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב, אחריות מוחלטת לפיצוי הנפגעים (נהג ונוסעי הרכב שבוטח על ידה , והולכי רגל שנפגע מהרכב המבוטח על ידה) וזאת ללא קשר לשאלה מי האשם בתאונה.

החוק מגביל במקרים מסויימים את זכאותם של נפגעים לפיצויים: לדוג' מי שגרם לתאונה במתכוון; מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי-תשלום אגרה; מי שהרכב שימש לו, או סייע בידו, לביצוע פשע; מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח.

נקח לדוג' נהג אופנוע שנהג ללא ביטוח חובה ונפגע בתאונת דרכים - האם יוכל לקבל פיצוי? רוכב אופנוע שנפגע בתאונת דרכים ולא ביטח את אופנועו בביטוח חובה, אינו זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף, שנגרמו לו בתאונה, עפ"י חוק הפלת"ד. אך במקרה והנהג האחר אשם בתאונה יוכל רוכב האופנוע לתבוע אותו אישית על נזקיו. אך לצורך כך יצטרך להוכיח שהוא אינו אשם בתאונה כי אם הנהג האחר, אך למקרים אלו אתייחס בפירוט במאמר נפרד.

עצות לנפגע תאונת דרכים - הוכחת התאונה, הוכחת נזקי הגוף כתוצאה מהתאונה והוכחת מרכיבי הפיצוי:
-אחד המקרים האופיניים לתאונות דרכים בהם מעורב כלי רכב דו גלגלי הינו של תאונה עצמית, וזאת כתוצאה מהחלקה או איבוד שליטה. מקרה נוסף שאופייני לתאונות שכאלו הוא תאונה בה קיים רכב פוגע אשר נוטש את הנהג הפגוע או כאשר רכב מפתיע את נהג הרכב הדו גלגלי וזה מאבד שליטה, בעוד הרכב הפוגע בורח מהמקום.
במקרים אלו לא תמיד יש עדים לתאונה, אין פרטים של נהג נוסף המעורב בתאונה, ועל כן יש חשיבות לתעד ככל האפשר את התאונה על מנת להתמודד עם טענה אופינית של חברת הביטוח כי הארוע הנטען לא התקיים כלל.
במידה ומצבו הרפואי של הנפגע מאפשר לו מומלץ לצלם את מקום התאונה, לבדוק האם יש עדים לתאונה ולבקש את פרטיהם, לתעד את הנזק לכלי הרכב, לביגוד ולקסדה. חשוב לקבל מהנהג השני המעורב בתאונה את פרטי רישיונו והביטוח שלו.
-במידה והנפגע לא פונה ע"י אמבולנס ממקום התאונה, רצוי לפנות לקבלת טיפול רפואי בהקדם האפשרי - בחדר מיון של בית חולים או במוקד של קופת חולים או אצל רופא אחר. בעת מילוי טפסי בית החולים/קופת החולים חשוב לפרט כי הפנייה הינה כתוצאה מתאונת דרכים, לציין את מקום הפגיעה, ושעת הפגיעה. בעת קבלת הטיפול הרפואי חשוב להעלות בפני הרופאים כל תלונה רפואית קיימת בעקבות הפציעה, גם אם היא נראית בשלב זה כלא חשובה או כטריויאלית. בנוסף, חשוב לבדוק את המסמכים הרפואיים שמקבלים בעת השחרור מבית החולים: לוודא שכל התלונות אכן נרשמו, שארוע הפגיעה הנכון מצויין בטפסים - תאריך וזמן הפגיעה, ארוע הפגיעה - תאונת דרכים. במקרים לא מעטים חלים שיבושים בתעוד הארוע ע"י הצוות הרפואי ולאחר זמן רב מתברר כי נרשמו פרטים לא נכונים על ארוע התאונה- כגון תאונת עבודה, טעויות במקום וזמן התאונה, ומקרים בהם לא נרשמו כל תלונות הנפגע והדבר עלול לפגוע בתביעתו של נפגע התאונה.
- יש לפנות למשטרת ישראל ולהודיע על ארוע התאונה ולקבל אישור משטרה על פרטי התאונה. אישור זה יש להעביר לבית החולים ע"מ שיפנה את הדרישה לתשלום עבור הטיפול הרפואי שניתן לנפגע, למבטח החובה של הרכב, ולשמור אישור זה שישמש במקרה של תביעת פיצוי כספי לנזקי הגוף מהמבטח.
- יש להיות מודעים לכך שחברות הביטוח שולחות חוקרים פרטיים מטעמן (אשר יכול ויציגו עצמם גם כחוקרים מטעם גופים אחרים כגון המוסד לביטוח לאומי) אשר ינסו לקבל מידע מהנבדק אשר יתאים לצרכיהם.
- יש חשיבות להמשיך בטיפולים ובבדיקות הרפואיות ככל שידרשו ע"י הרופאים המטפלים
- יש לשמור העתקי כל המסמכים הרפואיים, מרשמי תרופות, קבלות עבור תשלומים שונים כגון רכישת תרופות, נסיעות לקבלת טיפולים רפואיים, חניונים ועוד.
- יש חשיבות לקבל אישורי מחלה מהרופאים, במידה והמצב הרפואי הנו כזה שנדרשת מנוחה.
- במידה ונפגע התאונה מבוטח גם בביטוחים פרטיים כגון ביטוח אי כושר מהעבודה, ביטוח מנהלים, קרן פנסיה, ביטוח חיים פרטי ועוד הנפגע זכאי לתבוע פיצוי ממבוטחים אלו בלא קשר לתביעתו מביטוח החובה של הרכב. לתביעות אלו קיימת תקופת התיישנות של שלוש שנים בלבד מיום התאונה (לגבי בגיר).


מתי רצוי להגיש תביעה לבית המשפט ומתי רצוי לנסות להתפשר עם חברת הביטוח מחוץ לבית המשפט?
בדרך כלל התשובה לשאלה זו נגזרת מהנכות שנותרה לנפגע בתאונה.
חשוב שנפגע תאונת דרכים יברר ככל הניתן עם רופאיו המטפלים האם נותרה לו נכות רפואית לצמיתות כתוצאה מהתאונה, או האם החלים מפגיעותיו.
בתביעה המוגשת לבהמ"ש ע"י נפגע תאונת דרכים (שאינו נפגע תאונת דרכים בעבודה), מצרפים לכתב התביעה מסמכים רפואיים המעידים על ראשית ראיה לקיום נכויות רפואיות. ביהמ"ש הוא הממנה מומחים רפואיים מטעמו. המומחים שמונו עוברים על המסמכים הרפואיים והבדיקות שהצדדים מעבירים להם, בודקים את הנפגע ומחווים דעתם האם נותרה לנפגע נכות רפואית כתוצאה מהתאונה ואם כן מה שיעורה.
בעלות שכרו של המומחה נושא לרוב המבטח. אך במידה והמומחה קובע כי אין לנפגע נכות רפואית הנובעת מהתאונה עשוי ביהמ"ש לקזז מסכום הפיצוי את שכר הרופאים.
על כן במידה והנפגע יודע כי לא נותרה לו נכות רפואית כתוצאה מהתאונה ניתן לסבור שאין צורך במינוי מומחה רפואי ע"י ביהמ"ש. במקרים שכאלו עדיף לעיתים לפנות אל המבטח במכתב דרישה המפרט את נזקי הנפגע על כל ראשי הנזק ולנסות להגיע לפשרה ולחסוך את התמשכות ההליך המשפטי (וכן את הסיכון שמסכום הפיצויים יופחת שכר טרחת המומחה הרפואי) .
במקרים בהם נותרה לנפגע נכות כתוצאה מהתאונה, לרוב רצוי להגיש תביעה לבית המשפט על מנת שזה ימנה מומחה רפואי מטעמו לקביעת שיעור הנכות.

תאונת דרכים שהינה תאונת דרכים בעבודה
במידה ותאונת הדרכים ארעה "תוך כדי ועקב העבודה". כלומר התאונה ארעה בדרך לעבודה, בזמן העבודה (או בזמן שנראה כקשור לעבודה) או בדרך חזרה מהעבודה ויש קשר סיבתי בינה לבין העבודה, אזי מדובר בתאונת דרכים שהנה גם תאונת עבודה. במקרים אלו רצוי שהנפגע יציין זאת כבר בעת קבלת הטיפול הרפואי ועליו לידע את מעסיקו על כך. בנוסף עליו לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהגיש בשלב ראשון הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה. נפגע זכאי לקבל מהביטוח הלאומי דמי פגיעה וזאת עד להעדרות של 91 יום מהעבודה. בשלב שני על הנפגע להגיש תביעה לגמלת נכות בעבודה. הנפגע יעמוד בפני ועדה רפואית של המוסד שתקבע את נכותו ותשולם לו קצבת נכות בהתאם לשיעור הנכות שתיקבע.
שיעור הנכות שנקבעה ע"י המוסד ישמש את בית המשפט בתביעה שיגיש לבית המשפט כנגד ביטוח החובה של הרכב.
הסכומים שיקבל הנפגע מהמוסד יקוזזו מסכום הפיצוי אותו יקבל הנתבע ממבטח הרכב. אך במידה ולא תוגש תביעה למוסד יבוצע קיזוז רעיוני של סכום הפיצויים.
היות ומדובר בנושא מורכב אזי התייחסותי אליו היתה בקצרה ובתמציתית ואינה משקפת את מלוא מורכבות העניין.

איך נקבע מהו תשלום הפיצוי לנפגע תאונת דרכים ?
הפיצוי אותו יקבל כל נפגע בתאונת דרכים נקבע בין היתר לפי אופי הפגיעה, הטיפולים השונים שעבר הנפגע ושעליו לעבור, האם נותרה נכות מהתאונה, הנתונים האינדובידואליים של כל נפגע - גילו, השכלתו, השתכרותו, כיצד משפיעה הנכות על כושר השתכרותו ועוד עוד.

סכום הפיצוי נקבע על בסיס ראשי נזק. ראשי הנזק העיקריים הם:
אבדן כושר השתכרות לעבר ולעתיד - על ראש נזק זה משפיעים משתנים שונים אשר הינם אינדובידואליים לכל נפגע ונפגע כגון האם היתה נכות זמנית לנפגע וגובהה, האם נותרה נכות צמיתה עקב התאונה ומה השפעתה התפקודית על יכולת עבודתו של הנפגע, גיל הנפגע, הפסד השכר בפועל, ימי מחלה עקב התאונה, גובה השכר לפני התאונה, הפוטנציאל האישי של כל נפגע ועוד.
בחישוב הפיצויים בשל אבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק וכן ינוכה מס הכנסה.
לגבי קטינים- רוב הקטינים טרם יצאו לשוק העבודה במועד הפגיעה ולכן אין לגביהם נתוני שכר שניתן להעזר בהם בחישוב כושר ההשתכרות. ההלכה הינה כי בהעדר נתונים מיוחדים יחושב הפיצוי בגין אובדן השתכרות לעתיד של הקטין עפ"י השכר הממוצע במשק. אך כאשר קיים נתון אינדובידואלי כגון כושר אינטלקטואלי בולט ו/או נטייה לתחום תעסוקה שבו השכר גבוה מהממוצע אז ייתכן ובית המשפט יחשב את השכר בשיעור הגבוה מהשכר הממוצע במשק.
עזרת הזולת לעבר ולעתיד
הפיצוי ניתן בגין עזרת בני משפחתו של נפגע בתאונת דרכים שהנה עזרה החורגת מהסביר בין בני משפחה או עבור עזרה בשכר. הפיצוי ניתן עבור עזרה במשק הבית, הלבשה, רחצה, הסעה וכדומה הכל בהתאם למצבו של כל נפגע ונפגע.
הוצאות לעבר ולעתיד
לגבי הוצאות רפואיות נקבע כי על פי חוק בריאות ממלכתית אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לקבל טיפולים, תרופות ואישפוזים מקופ"ח בה הוא מבוטח. על כן זכאי הנפגע לקבל החזרים עבור השתתפותו בטיפולים, וטיפולים שונים אשר אינם מכוסים ע"י חוק בריאות ממלכתי.
הפיצוי ניתן עבור הוצאות שהוציא הנפגע בפועל כגון השתתפות בטיפולים רפואיים רכישת תרופות, טיפולים רפואיים שונים שאינם מכוסים ע"י קופ"ח, הוצאות חניה ונסיעה לטיפולים.
כאב וסבל
הפיצוי בגין כאב וסבל עקב תאונת דרכים קבוע בחוק ואינו גבוה. הפיצוי נקבע עפ"י נוסחה שמשתניה הנם: שיעור הנכות הרפואית לצמיתות של הנפגע, מס' ימי אישפוז, וגיל הנפגע.
במידה ולא נקבעה דרגת נכות לנפגע הסכום הפיצוי המקסימלי בראש נזק זה עומד כיום על סך של כ - 15,000 ש"ח.
הוצאות ניידות והתאמת דיור
במידה והנכות בגין תאונת הדרכים מצריכה התאמת רכב מיוחד לנכה ו/או נוצר צורך בשינוי מקום המגורים או התאמת מקום המגורים למצבו של הנפגע יפוצה הנפגע על עלויות אלו.
הוצאות משפט
הוצאות שהוצאו לצורך ניהול ההליך בבית המשפט, לרבות אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין.
התשלום התכוף - תשלומים בטרם הגשת תביעה או תוך כדי ההליך המשפטי
ההליך המשפטי הינו ממושך ויכול לארוך אף מספר שנים. על כן קיים בחוק הפיצויים הסדר לקבלת תשלומים תכופים מהמבטח במקרים מתאימים. התשלום יהא בגין: 1. הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אישפוז בבית חולים 2. תשלומים חדשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בענין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו.
לצורך קבלת התשלום התכוף יש לפנות בכתב לחברת הביטוח, ובמידה ותשובתה שלילית יש לפנות לבית המשפט.

התיישנות - לתביעה עפ"י חוק הפלת"ד כנגד חברת הביטוח של הרכב קיימת תקופת התיישנות של 7 שנים מיום התאונה, וזאת לבגיר. לגבי קטין מנין השנים ימנה ממועד הגעתו לגיל 18.

לא נשאר עוד אלא לסכם את המאמר בברכת סעו בזהירות.

המאמר פורסם בחוברת מוטו גיליון מאי 2008

חזרה לראש העמוד



מאמר 2: המדרים לתאונות דרכים שהינן תאונות בעבודה

מאת : עו"ד מני ארבל
תאונות דרכים מתרחשות לעתים בזמן העבודה. כך לדוג' שליח שמחליק עם הקטנוע שלו בזמן ביצוע שליחות, תאונת דרכים שארעה לנו בזמן שנסענו מביתנו למקום העבודה וכדומה.
במקרים רבים אני נשאל ע"י נפגעי תאונות דרכים שארעו בזמן העבודה מי יפצה אותי? מה עלי לעשות? האם לפנות לביטוח הלאומי או להגיש תביעה כנגד ביטוח החובה של הרכב? מהם ההליכים בביטוח הלאומי? למה אני זכאי ועוד.

מהי תאונה בעבודה
במידה ותאונת הדרכים ארעה "תוך כדי ועקב העבודה" כלומר התאונה ארעה בדרך לעבודה, בזמן העבודה (או בזמן שנראה כקשור לעבודה) או בדרך חזרה מהעבודה ויש קשר סיבתי בינה לבין העבודה, אזי מדובר בתאונת דרכים שהנה גם תאונת עבודה.
לדוג' שליח שביצע שליחות בקטנוע ובמהלך הנסיעה נפגע בתאונת דרכים (בין אם נפגע ע"י רכב אחר ובין אם החליק ללא מעורבות רכב אחר) - תאונתו תוכר כתאונה בעבודה שכן יש קשר של זמן וסיבתיות בין התאונה לבין העבודה.
עובד שנוסע מביתו לעבודתו ונפגע בדרך בתאונת דרכים מוכר כנפגע עבודה וקיימת לו עילה לתביעה מול המוסד לביטוח לאומי בנוסף לתביעה כנגד חברת הביטוח של כלי הרכב.
במקרים רבים אין אדם נוסע ישירות לעבודתו או ממנה אלא הוא מבצע סטיות או הפסקות בנסיעה. מה קורה לאדם שנפגע בתאונת דרכים בעת שנסע בבוקר בדרך לעבודתו, אך סטה מהדרך? במקרים של סטיה מהדרך, נתנו בתי הדין לעבודה את דעתם לשאלה, מהו המסלול בו על הנפגע לנסוע כדי שתאונה שעבר בדרך לעבודה תוכר כתאונה בעבודה. כך נקבע כי על הנפגע לנסוע בדרך שהיא "נוחה ויעילה מבחינת זמן ומרחק". סטיה של ממש מהדרך תיבחן לפי הסיבות לה ולפי מטרותיה . כך סטיה מהדרך בשל אילוצי תנועה ועומס בדרכים, תחשב כסטיה נורמלית ומקובלת ותאפשר להכיר במקרה כתאונה בעבודה. במקרה שנדון בבית הדין הארצי לעבודה, נפגעה בתאונת דרכים אשה שהסיעה את בעלה בבוקר מתוך מטרה להורידו בעבודתו ואח"כ להמשיך בלעבודתה. הוכח שהאשה נפגעה בתאונה בקטע הדרך הראשון – קרי בעת שנסעה לכיוון עבודתו של בעלה. שם קבע בית הדין כי אין מדובר בסטיה הנובעת מאילוצי הדרך אלא בסטיה שנובעת מצרכי הנסיעה של בני הזוג, ולכן נפסק כי אין מדובר בתאונה בעבודה.
על כן יש חשיבות לזהות האם התאונה הינה תאונה בעבודה עפ"י הגדרות הביטוח הלאומי או שמה הינה תאונת דרכים רגילה שכן במקרה האחרון נתבע את ביטוח החובה של הרכב בלבד בגין נזקי הגוף.

במקרה ותאונת הדרכים הינה תאונת דרכים בעבודה – מה על הנפגע לעשות ?

נפגע תאונת דרכים צריך לפנות לטיפול רפואי בהקדם האפשרי. במידה ועקב התאונה אין הנפגע יכול לשוב לעבודתו יש לפנות לרופא קופ"ח לעדכן אותו כי תאונת הדרכים הינה תאונת עבודה ולבקש אישור מחלה בנוסח : "תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה" אשר תהיה בתוקף מיום התאונה. כמו כן יש לפנות למשטרה ולבקש אישור משטרה על תאונת הדרכים. בהתאם למצבו הרפואי של הנפגע יש לדאוג לקבל מהרופא תעודות המשך רציפות לתעודת המחלה הראשונית לכל תקופת אי הכושר.
יש לפנות לביטוח הלאומי בתביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. הפניה נעשית בעזרת טפסי הביטוח הלאומי המיועדים לשם כך. את הטפסים ניתן לקבל ישירות במוסד לביטוח לאומי או מעו"ד העוסקים בתחום. את טפסי התביעה יש למלא וכן להחתים את המעביד במקום המתאים ולצרף להם מסמכים שונים והכל עפ"י ההוראות בטפסים.
תביעה לתשלום דמי פגיעה יש להגיש לא יאוחר מ12 חודשים מיום התאונה, המוסד לביטוח לאומי רשאי לדחות תביעה שתוגש באיחור.
דמי פגיעה משולמים עבור התקופה בה העובד לא עבד בשל התאונה ועד לתקופה של 91 יום והם מחושבים כאחוז משכרו הממוצע של העובד ובהתאם לתקרת שכר.
במידה והביטוח הלאומי מכיר בתאונת הדרכים כתאונת עבודה וקיים חשש כי נותרה נכות לנפגע ו/או הנפגע עדיין אינו יכול לשוב לעבודתו במשרה מלאה בתום תשלום דמי הפגיעה, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לגמלת נכות. גם תביעה זו יש להגיש לא יאוחר מ 12 חודשים לאחר הפגיעה, אחרת עלולות להפגע זכויותיו.
נפגע עבודה שהגיש תביעה לגמלת נכות יזומן לוועדה רפואית  שאחד מחבריה הינו רופא אשר תיקבע את נכותו הרפואית עפ"י חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו.
לאחר הבדיקה בועדה רפואית, נשלחת לנפגע, החלטת המוסד לביטוח לאומי, על קביעת נכותו ובהתאם על הסכומים שישולמו לו, אם הוא זכאי לתשלום. על החלטה זו רשאים לערער הן הנפגע והן המוסד לביטוח לאומי.
על החלטת ועדה רפואית בעניין שיעור הנכות: למי שבקשתו לגמלה נדחתה בשל שיעור נכות נמוך מידי או למי שנקבע לו שיעור הנכות שמזכה בגמלה אך מבקש להגדיל את שיעור הנכות (ובהתאם להגדיל את סכום הגמלה) - ניתן להגיש ערר לועדת עררים. בועדת עררים ישבו 3 רופאים שהתמחותם בנושאי הפגיעה של הנפגע, הועדה רשאית לשנות כל החלטה שנקבעה ע"י הועדה מדרג ראשון, בין אם הערעור נגע בהחלטה זו ובין אם לאו. הועדה רשאית לדון בכל החלטה שהתקבלה בועדה מדרג ראשון, בין אם המערער הוא המוסד לביטוח לאומי ובין אם הוא הנפגע. אך אם יש ברצון הועדה לתת החלטה שתפגע בנפגע, עליה להזהירו מראש.
דרך נוספת להשיג על החלטת ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי הנה במסגרת ערעור בשאלה משפטית בלבד אותו ניתן להגיש לבית הדין האזורי לעבודה באזור מגוריו של הנפגע. בית הדין דן כאמור אך ורק בשאלות משפטיות כגון התעלמות הועדה מחוות דעת רפואית שהציג לה הנפגע, חוסר התייחסות לתלונותיו של הנפגע.
חשוב לדעת כי קביעת הנכות של הועדה הרפואית של ביטוח לאומי תחול גם על תביעתו של הנפגע כנגד ביטוח החובה של הרכב בבית המשפט.
במידה והנפגע אינו מעוניין כי נכותו תיקבע ע"י המוסד לביטוח לאומי בתביעה כנגד ביטוח החובה של הרכב, יש להגיש את התביעה כנגד ביטוח החובה של הרכב ,לבקש בכתב התביעה מבהמ"ש מינוי מומחים רפואיים מטעמו, ויש להבדק על ידם עוד בטרם יבדק הנפגע ותיקבע נכותו ע"י המוסד לביטוח לאומי. חשוב לדעת כי במקרה זה תחול עלות בדיקת הרופאים מטעם בהמ"ש על הנפגע (התובע).
חשוב להיוועץ עם עו"ד העוסק בתאונות דרכים ובביטוח לאומי על מנת לבדוק כל מקרה לגופו באיזה מסלול כדאי לבחור.

למה זכאי נפגע עבודה

מתן טיפול רפואי ושיקומי- הטיפול הרפואי והשיקומי ניתן לנפגע ללא תשלום, באמצעות קופת החולים בה הוא חבר.
נפגע עבודה שועדה רפואית קבעה כי נכותו הנה מ- 10% ומעלה זכאי לפנות בבקשה לשיקום. הפונה יבדק ע"י פקיד שיקום, ולעיתים עובדת סוציאלית, מומחה תעסוקתי ואם ימצא ע"י המוסד כמתאים לשיקום יוכל לקבל עזרה בהשתלבות מחדש בשוק העבודה, הכשרה מקצועית או לימודי מקצוע חדש שמתאים לנכותו, ישולמו שכר הלימוד שלו ובמקרים מסויימים אם אינו מקבל גמלה יוכל לקבל גם דמי שיקום ועוד.
החזר הוצאות ריפוי – החזר הוצאות ריפוי (לא כולל הוצאות טיפול פרטי) ונסיעות לטיפולים (עפ"י תקנות המלל) ינתן באמצעות קופ"ח שבה טופל הנפגע.
דמי פגיעה - נפגע עבודה זכאי כאמור לתשלום דמי פגיעה בתקופה בה לא עבד. התשלום מהווה מעין תחליף למשכורתו של הנפגע שבשל הפגיעה אינו יכול לעבוד ולהשתכר. דמי הפגיעה משולמים לתקופה שאינה עולה על 91 יום (נכון להיום) ולפי שכרו הממוצע של הנפגע עובר לפגיעה (בכפוף לתקרת הכנסות שנקבעה).
 גמלת נכות או מענק - אם הנפגע סבור כי נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה ופנה בבקשה לקביעת דרגת נכות ע"י ועדה רפואית ונקבעה לו נכות.
קביעת שיעורי הגמלה לנכי עבודה: הגמלה נקבעת לפי אחוזי הנכות שקבע רופא הועדה לנפגע:
באם נקבע לנפגע שיעור נכות של 0-9% - לא יקבל כל תשלום מהמוסד לבטוח לאומי בגין התאונה.
באם נקבע לנפגע שיעור נכות של 9-19% - יקבל מענק חד פעמי בשיעור 43 קצבאות חודשיות (איחור בהגשת הבקשה מביא לניכוי מהמענק).
באם נקבע לנפגע שיעור נכות של מעל 19% - יקבל הנפגע קצבה חודשית.
אם הועדה סבורה כי הנכות התפקודית של הנפגע גבוהה מנכותו הרפואית לאור מקצועו או גילו של המבוטח בסמכותה להגדיל את דרגת נכותו בשיעור של עד 50% .

הפיצוי מאת ביטוח החובה של הרכב והקשרו לסכומים שהתקבלו מביטוח לאומי

נפגע בתאונת דרכים  זכאי לקבל פיצוי בגין נזקי גוף מביטוח החובה של הרכב שלו. בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה
הסכומים שיקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי יקוזזו מסכום הפיצוי אותו יקבל הנתבע ממבטח הרכב. אך במידה ולא תוגש תביעה למוסד יבוצע קיזוז רעיוני של סכום הפיצויים. על כן חשוב להגיש את התביעה לביטוח הלאומי עפ"י הזמנים הקבועים בחוק.
ישנם מקרים בהם נפגע תאונת דרכים שהינה תאונת עבודה הגם שתביעתו "תבלע" כולה או כמעט כולה על ידי תגמולי המוסד לביטוח לאומי יקבל לידיו לפחות 25% מכלל הפיצויים שיפסקו כנגד ביטוח החובה. עפ"י חוק חלה חובה לשלוח לביטוח הלאומי הודעה על הגשת תביעה כנגד המבטח.
עפ"י החוק והפסיקה עובד שכיר שנפגע בתאונה שהינה תאונת עבודה בעת שנסע/נהג ברכב של המעסיק, או עובד עצמאי שנפגע בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה לא יהיו זכאים לפחות 25% מכלל הפיצויים שיפסקו להם, ותביעתם עלולה להבלע כולה.

עצות
רצוי להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום כיצד למלא את טפסי המוסד לביטוח לאומי, בייחוד את הטופס הראשון המוגש על מנת שלא לשגות בתאור נסיבות התאונה דבר שיכול להביא לאי הכרה בתאונה  כתאונה בעבודה לדוגמא או לאי הכרה בתאונה כתאונת דרכים בתביעה של ביטוח הרכב.
יש להקפיד לעמוד במועדים הקבועים בחוק להגשת התביעות לדמי פגיעה ולגמלת נכות.
חשוב להשלים את טפסי הביטוח הלאומי עפ"י ההוראות ולצרף את הנספחים הנדרשים ע"מ למנוע עיכוב בטיפול בתביעות.
יש לשמור העתקי כל מרשמי תרופות, קבלות עבור תשלומים שונים כגון רכישת תרופות, נסיעות לקבלת טיפולים רפואיים, חניונים ועוד ולהעבירם לקופ"ח לצורך החזר.
בועדה הרפואית הנפגע זכאי להיות מיוצג ע"י עו"ד, במידה והנפגע סבור כי קביעת הוועדה הרפואית מקפחת אותו ניתן להגיש ערר.
לצורך הגשת ערר על החלטת ועדה רפואית רצוי  להוועץ עם רופא בתחום המתאים אשר יעריך את סיכויי הערר,כמו כן  רצוי לקבל חוות דעת רפואית אותה יש לצרף להודעת הערר ולנימוקי הערר.

לסיכום – סעו בזהירות.
כל האמור הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ודעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ פרטני מעו"ד המתמחה בתחום.

חזרה לראש העמוד



מאמר 3: הפיצוי לקטין שנפגע בתאונה ומתי יחושב לפי שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק

מה קורה כאשר ילד, קטין נפגע? בין אם הפגיעה הנה כתוצאה מתאונת דרכים ובין אם היא כתוצאה מהתנהגות רשלנית כגון רשלנות רפואית. כיצד יש לחשב את הפיצוי המגיע לו בגין אובדן כושר השתכרותו?

לגבי בגירים המצב קל יחסית שכן לרוב מדובר באנשים שעבדו לפני התאונה ולכן ניתן להעזר בנתוני השכר שלהם לצורך הערכת אובדן כושר ההשתכרות.

אך מה לגבי קטינים? רוב הקטינים לא יצאו לשוק העבודה במועד הפגיעה ולכן אין לגביהם נתוני שכר שניתן להעזר בהם בחישוב כושר ההשתכרות.

הפסיקה קובעת כי במקרים בהם נפגעו קטינים יערך החישוב לפי השכר הממוצע במשק. כך לדוגמא נקבע בעא 90/ 5826 בן סטילוגלו נ' משה שמש פדאור (לא פורסם) 94 (1) 24: "קביעת הפסד השתכרות של קטין היא מאטריה שבה רבים הניחושים וההשערות... לפיכך נבחר קריטריון אחיד, יציב וסולידי של השכר הממוצע במשק, אשר מפשט את הדיון ומונע ספקולציות...".

אך מה קורה לגבי קטינים שיש להם לכאורה פוטנציאל להשתכר שכר גבוה מהשכר הממוצע במשק? קטינים לגביהם הוכחו לדוגמא מצוינות בתחום מסויים או כישורים אינטלקטואלים מעולים.

הפסיקה מכירה במקרים מיוחדים בהם יעשה חישוב אובדן כושר ההשתכרות לגבי קטינים לפי שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק.

כך לדוגמא נקבע בעא 90/ 5826 כי בד"כ יש להשתמש בקריטריון של השכר הממוצע במשק אך זאת "... עד שיובאו בפני בית משפט ראיות על כושר אינטלקטואלי בולט של הקטין, או נטייה בולטת שלו לתחום תעסוקה או אמנות, וכן יוכח השכר הממוצע במקצוע שעל-פי הנטען היה הקטין בוחר בו אלמלא התאונה ... או אז יהא מקום ... לסטות מן הכלל האמור ולקבוע בסיס חישוב גבוה יותר מן השכר הממוצע במשק".

גם בעא 99 / 3375 אריה אקסלרד נ' צור-שמיר חברה לביטוח בע"מ [פדאור (לא פורסם) 00 (2) 165], נקבע: "כישוריו האינטלקטואליים של אדם הינם בלי ספק נתון אשר יש לקחתו בחשבון כשבאים לאמוד את כושר השתכרותו. בפני בעל כישורים כאלה פתוחה קשת מקצועית רחבה יותר והסיכוי להצלחתו במקצועות בהם נדרשים כישורים כאלה הינו רב יותר ... לטעמי, הדרך ההולמת, בנסיבות המקרה, היא קביעה בדרך אומדן של כושר השתכרות הגבוה מהמקובל, קביעה אשר ניתן לגבותה בהנמקה בדבר כישוריו המיוחדים של התובע ... הייתי קובע כושר השתכרות ... בשיעור גבוה מממוצע השכר במשק, בהתחשב בכישוריו של התובע אשר נזכרו לעיל. בדרך אומדן, הייתי קובע כושר זה בשיעור כפל השכר הממוצע במשק החל מיום שחרורו הצפוי של התובע מהצבא " .

גם בע"א 10064/02 מגדל חב' לביטוח נ. רים אבו חנא פדאור (לא פורסם) 05 (22) 468, מתייחס כב' הש. ריבלין להלכה כי נתונים קונקרטיים שונים ביחס לנפגע-הקטין - כישוריו, השכלתו, מאווייו כפי שבאו לידי ביטוי עד מועד אירוע הנזק, עשויים להצדיק סטייה מהשכר הממוצע במשק. במיוחד כלפי מעלה. כאשר לדבריו הנטיה לסטיה שכזו תהא גדולה יותר ככל שהנפגע מתבגר ונוסף מידע על כישוריו ונטיותיו.

בת.א. 027698/03 בית משפט השלום תל אביב שהתנהל בפני כב' השופט קסירר, נדון מקרה של תובע אשר נפגע בתאונת דרכים בהיותו קטין ויוצג ע"י עו"ד ענת אנבר. מהראיות שהובאו בפני בית המשפט עלה כי מדובר בתובע שהינו בעל יכולת אינטלקטואלית מעולה. כך גם מצאו המומחים הרפואיים שמונו מטעם בית המשפט ובצעו לתובע מבחנים שונים.
בנוסף הוכח כי התובע הוא בעל נטייה לתחומי המדעים והמחשבים. התובע העיד עדים מטעמו, בין השאר את צוות בית הספר וכן הציג נתונים על חוגים למצוינות בהם השתתף. כל אלו תארו הן את תחומי ההתענינות שלו והן את כישוריו בתחומים אלו.
לכן נטען ע"י התובע באמצעות עו"ד אנבר כי יכולתו האינטלקטואלית המעולה יש בה כדי להצביע על העובדה שהיה משתכר שכר גבוה מהשכר הממוצע במשק. ומעבר לכך, גם השכר בתחומי המחשב והמדעים אשר בהם הוכיח את כשרונו ואת נטיתו אליהם, גבוה מהשכר ההמוצע במשק. לצורך זאת הביא התובע בפני בית המשפט נתוני שכר שונים המצביעים על כך, שהשכר הממוצע במקצועות המתאימים לתחומי הנטיה שלו, גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק ואף מעל כפל השכר הממוצע במשק.
בית המשפט, כב' השופט קסירר מקבל את טענות באת כוח התובע לעניין זה. הוא מציין בפס"ד כי המומחית מטעם ביהמ"ש התרשמה, כעולה מחוות דעתה, כי לתובע תפקוד מעל לממוצע. עוד הוא קובע כי בעדויות שעמדו בפני בית המשפט מבוטאים הלכה למעשה תחומי ההתעניינות של התובע – מדעים, מחשבים, פיתוח משחקי חשיבה, המצאות ושיווקם והתובע אף משתתף בפרוייקטים לקידום נוער למצוינות וחוגי העשרה.
בסיכומו של דבר קובע כב' השופט כי על פי נתוניו האינטלקטואליים של התובע כעולה מחוו"ד ועדות המומחית מטעם בית המשפט, המבוססים גם על מבדקים וכן בהתבסס על עדות העדים ביחס לתחומי לימוד והענין של התובע (מדעים ומחשבים): "... נראה לי שיש הצדקה לקבוע את בסיס השכר לחישוב בסכום שהוא מעל לשכר הממוצע במשק עד כדי כפל שכר זה כמפורט בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה... ".

נתון נוסף שיש להתייחס אליו לצורך קביעת בסיס השכר הוא נושא "הפנסיה" או לחילופין "התנאים הסיציאלים".

כתוצאה מהנכויות מהתאונה נפגע הקטין בשכרו ובשל כך הוא צפוי אף להפגע בתנאים הסוציאליים, שהרי אלו משולמים לעובד לפי שיעור שכרו.
בעוד שבגיר שנפגע ניתן לדעת לגביו האם כשעבד הופרשו עבורו סכומים לצרכי פנסיה או מהם התנאים הסוציאלים שנוספו לשכרו, הרי שאצל קטינים שוב מדובר בניחוש.

גם כאן מתערבת הפסיקה וקובעת כי "כאשר הנפגע צעיר יחסית, תהיה הנטיה לפסוק לו פיצוי בגין אובדן תשלומי המעביד למטרות של ביטוח סוציאלי..." - ע"א 511/83 מדינת ישראל נ' סעיד, פ"ד מג(3) 774.

גם בת"א 97 / 675 ויסאם שאהין, באמצעות אביו ואפוטרופסו הטבעי, נעמה שאהין נ' מוחמד אבו חמיד סא (2) 886 נקבע כי: " ... הנטייה בפסיקה היא לפסוק לו פיצוי בגין אובדן "תנאים סוציאליים" ולא בגין אובדן פנסיה.... משקבענו שכושר השתכרותו של התובע פחת ב-50% ... עלינו להוסיף ולהניח כי ייגרם לו גם הפסד בשיעור התנאים הסוציאליים להם הוא יהיה זכאי שהרי אלה ... משתלמים לעובד לפי שיעור שכרו...".

בת.א. 027698/03 מקבל כב' השופט קסירר את טענת עו"ד אנבר כי יש להוסיף לבסיס השכר הצפוי לתובע גם תנאים סוציאלים ופוסק: "הגריעה משכר התובע אותו יכול היה להשתכר אלמלא הפגיעה מלווה בפגיעה בסכום אשר היה מופרש לתנאים סוציאליים – חלקו וחלק המעביד – והוא בשיעור כולל של לפחות 15% כפי הנתבע ע"י התובע".

לסיכום, במקרים של פגיעות בילדים בעלי כישורים ומצויינות ניתן במקרים מסוימים לקבל פיצוי לפי שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק. לשם כך יש לפעול בדרך שקבעה הפסיקה בנושא זה, תוך הוכחת העובדות העומדות בבסיס הדרישה.

חזרה לראש העמוד

כל האמור באתר זה הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד
בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ אישי ופרטני מעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי.

© כל הזכויות שמורות לענת אנבר משרד עורכי דין

קישורים