מטרדים - מאמרים

רשימת המאמרים

1. מטרדים ואיכות הסביבה – החוק ועצות
2. מטרדי רעש – החוק ועצות
3. הגבלת עישון במקומות ציבוריים – החוק ועצות



מאמר 1: מטרדים ואיכות הסביבה – החוק ועצות


איכות הסביבה מוגדרת כיחסי הגומלין בין האדם לבין סביבתו (סביבה טבעית וסביבה מלאכותית יציר האדם). קיים קשר הדוק בין איכות הסביבה לאיכות החיים שלנו. איכות החיים ניתנת להגדרה כטיב התנאים שהאדם חי בהם. תנאים אלו כוללים את איכות הסביבה שלנו, יחד עם גורמים נוספים כגון מגורים, תזונה ועוד. ניתן לראות השפעה רבה של איכות הסביבה על איכות חיינו כפרטים.
בשנים האחרונות עלתה המודעות לחשיבות השמירה על איכות הסביבה תוך מטרה לשפר את איכות חיי הפרט. מצד אחד תהליכי המודרניזציה מכניסים שיפורים באיכות חיינו ומגדילים את רווחתינו. מצד שני היות והם לרוב כרוכים ב"תוצרי לואי" של רעש, זיהום וכד' הם פוגעים באיכות חיינו, ועל כן יש מקום לנסות ולמצוא את נקודת האיזון הנכונה.
ניקח לדוגמא את עניין דירת המגורים שלנו. תנאי המגורים שלנו משפיעים רבות על איכות חיינו. אבל כיצד משפיעה איכות הסיבה על תנאי המגורים שלנו?
כל מי שחי במדינת ישראל יודע כי רכישת דירה למגורים היא ההוצאה הגדולה ביותר בה נתקלים אזרחי המדינה. מדובר בהשקעה כספית גדולה ביותר שרובנו נעבוד שנים רבות כדי לממן אותה. נניח שעשינו את הצעד הזה ובשעה טובה רכשנו דירה. נכנסנו לדירה, התמקמנו ואנו מצפים למצוא את עצמנו ב- "נווה המדבר" שלנו. רובנו היינו מעונינים לחזור הביתה מיום עבודה ארוך, להתרווח בבית ולנוח. אך לפעמים המציאות טופחת על פנינו. לפעמים אנחנו מגלים שמשהו או יותר נכון מישהו מפריע לנו להנות מדירתנו. אלו יכולים להיות עשרים הכלבים של השכן בדירת הגן שנובחים כל שעות היום והלילה וגורמים לרעש בלתי נסבל ובלתי פוסק. אלו יכולים להיות השכנים בבנין שזורקים את שקיות האשפה מחוץ לחדר האשפה או משאירים אותה בחדר מדרגות וגורמים לריח בלתי נסבל ולמטרד של זבובים. זה יכול להיות הבר השכונתי שנמצא ליד הדירה ממנו בוקעים, בשעות הלילה הקטנות, צלילי מוזיקה בווליום חזק ובכניסה אליו עומדים אנשים שצועקים בקולי קולות. זו יכולה להיות נגריה שמופעלת בקרבת ביתנו או מפעל שהוקם בשכנות ויוצרים מטרדי רעש ואבק. זו יכולה להיות הקומה השניה שבנה השכן מעלינו שחוסמת לנו את השמש ופוגעת בזרימת האוויר הנכנס לדירתנו. לא חסרות דוגמאות למפגעים שממררים את חיי השכנים.
הדוגמאות שצויינו בעצם מייצגות סוגים שונים של מפגעים הנכללים בנושא איכות הסביבה: מפגעים של זיהומים (זיהום אויר), של אשפה ושל רעש.
החוק מתייחס למפגעים שונים בחוקים ובתקנות שונות ומאפשר פעולה כנגדם במספר דרכים. יש לזכור כי לא כל דרך מתאימה לכל מפגע והכל תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה.
מאמר זה יעסוק בחלק מדרכי ההתמודדות המשפטית מול מטרדים.
• דרך ראשונה אותה ראוי לציין הנה דווקא דרך ההידברות.
תמיד רצוי לפנות לגורם שיוצר את המטרד בנסיון להידברות ומציאת פתרון הבעיה בדרכי שלום. רצוי להפגין גמישות ויצירתיות מחשבתית בנסיון לקבוע כללי התנהגות ששני הצדדים יוכלו לחיות עמם. ניתן לנסות אף הליך של גישור.
באם דרך זו לא צלחה ניתן לעבור לדרך משפטית.
• באם מדובר במטרד מהסוג הדורש רישוי מתאים לדוג' בר שכונתי שדורש רישוי עסק ניתן לפנות אל הרשות המקומית בתחומה מצוי גורם המטרד (עיריה למשל) בבקשה לטפל במטרד. הגורמים האחראים מטעם הרשות המקומית הם: פיקוח עירוני, הממונה על איכות הסביבה ומחלקת רישוי עסקים. כמו כן, ניתן לפנות למשטרת ישראל.
אפשרות נוספת היא פעולה משפטית בעילת מטרד ליחיד.
סע' 44(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי "מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק".
כלומר העילה כוללת התייחסות ל:
1. דרך יצירת המטרד - אדם יכול יצור מטרד בהתנהגותו או בניהול עסקו או בדרך של שימוש בנכס המקרקעין שלו.
2. משמעות הפגיע בתובע - הפגיעה בתובע היא בדרך של הפרעה לשימוש או להנאה מהנכס שלו.
3. היווצרות הפרעה של ממש. לא כל הפרעה עולה כדי מטרד ועל התובע להוכיח כי ההפרעה שנוצרה לו היא בלתי סבירה. בתי המשפט התייחסו לשאלה מהי הפרעה בלתי סבירה . בתשובה לשאלה מהי הפרעה מוחשית שאיננה הפרעה קלת ערך, לשימוש הסביר של התובע בדירתו ולהנאתו הסבירה ממנה נקבע כי מידתה של ההפרעה נמדדת בין השאר עפ"י אמת המידה של זכותו של הפוגע לעשות שימוש סביר בנכס שלו בהתחשב במקומו ובטיבו. כלומר יש להתחשב בשאלות הזמן והמקום, טיב הנכסים והשימוש הנעשה בהם, הסביבה בה הם מצויים והחברה השוכנת בה לקביעת השימוש האפשרי בנכסים וההנאה שאפשר להפיק מהם כדי שגם התובע וגם שכנו יוכלו לעשות שימוש מתאים בנכסיהם ולהפיק מהם הנאה ראויה. כך לדוגמא במקרה של השכן המגדל כלבים בביתו – אין ספק כי זכותו לגדל כלבים וכי מידה מסויימת של רעש כתוצאה מנביחות הנה הפרעה נסבלת שאינה בלתי סבירה השאלה האם מדובר ברעש שהנו בלתי נסבל. אם לדוגמא יוכיח בעל הכלבים כי הבנין כולו נמצא בקרבת כביש מהיר והרעש מהמכוניות שחולפות בו חוסם ומטשטש את הרעש מהנביחות, אזי האיזון ייתכן ויעשה לטובתו. אחת השאלות שיבדוק בית המשפט היא האם התובע רכש את הדירה כשהמטרד כבר היה קיים וידע עליו לפני הרכישה. לדוגמא דירה שנרכשה בקרבה למפעל – אם המפעל היה קיים עובר לרכישה יביא הדבר לאיזון שונה מאשר במקרה בו המפעל הוקם רק לאחר רכישת הדירה. חובת ההוכחה של מידת ההפרעה מוטלת על התובע. כך עליו להמציא ראיות לטענותיו – אם בדרך של תמונות או הקלטות או באמצעות צרוף של חוות דעת מומחה מתאים (לדוגמא מומחה בתחום האקוסטיקה אם מדובר במטרד של רעש), זאת בנוסף כמובן לעדויות התובע ועדים מטעמו. רק אם יוכיח התובע את מידת ההפרעה וישכנע את בית המשפט כי מדובר בהפרעה בלתי סבירה לשימושו או להנאתו מדירתו יקבע בית המשפט כי האיזון בין זכויותיו שלו לבין זכויות השכן נוטה לטובת התובע.
מהם הסעדים שיוכל התובע לקבל מבית המשפט?
1. לעיתים ניתן לבקש כסעד את סילוק המטרד לחלוטין אבל לא תמיד הדבר אפשרי. כך לדוג' יוכל בית המשפט לצוות על שכן שלא להשאיר שקיות אשפה שלא בחדר האשפה. מצד שני במקרה שהיה סרב בית המשפט לפנות מעון חוסים שנפתח בשכונת מגורים אשר השכנים הגישו כנגדו תביעה בעילה שהרעש העולה ממנו הנו בלתי סביר בטענה שחשיבותה החברתית של הפעילות הגורמת להפרעה, מהווה אחד מן השיקולים המובאים בחשבון בקביעת הסעד.
בעניין זה ישנה חשיבותלשאלה האם המטרד הוא מהסוג הדורש רישוי מתאים (לדוג' בר שכונתי) שאז עולה השאלה האם קיים רישיון שכזה. אי קיום רשיון מתאים יביא לרוב לתוצאה של מתן סעד שכולל סילוק מוחלט של המטרד.
2. ניתן לבקש מבית המשפט לצוות על המטריד שימנע את ההפרעה הבלתי סבירה. כך לדוג' יוכל בית המשפט לצוות על הקמת קיר מיסוך או מיגון אקוסטי במקרה של מטרד של רעש.
3. החוק גם מאפשר לבקש סעד של פיצוי כספי. לצורך זאת יש להוכיח כי נגרם נזק ממוני או לא ממוני. נזק לא ממוני הנו נזק של עוגמת נפש וסבל מהמטרד. נזק ממוני – כספי הנו לדוגמא ירידת ערך של שווי דירת התובע. גם כאן חובת ההוכחה כי נגרם לו נזק חלה על התובע והוא יוכל לדוג' להעזר בחוו"ד שמאית להוכחת נזק מסוג ירידת ערך.

דרך משפטית נוספת הקיימת לפעולה כנגד מטרדים הנה פעולה משפטית לפי החוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961 והתקנות שהותקנו מכוחו.
החוק מגדיר שלושה מצבים שייחשבו כמטרד ליחיד אם יתקיימו:
גרימת רעש, ריחות וזיהום אוויר חזקים או בלתי סבירים מכל מקור שהוא, אם הם מפריעים, או עשויים להפריע, לאדם הנמצא בקרבת מקום או לעוברים ושבים.
התקנות כוללות את תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש"ן - 1990 המגדירות מה הוא רעש בלתי סביר ואופן מדידתו, ותקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ב – 1992 הקובעות הוראות כלליות לביצוע החוק.
על התובע מכוח החוק למניעת נפגעים להוכיח שההפרעה שנגרמה לו, נובעת מעבירת הנתבע על אותם כללים ואין צורך כי יוכיח שההפרעה שנגרמה לו היא הפרעה של ממש. בכך יש הקלה על התובע בעילה לפי החוק והתקנות למול תובע אחר שיתבע מכוח עילת "מטרד ליחיד".
קיימת גם דרך של תביעה לפי סע' 17 לחוק המקרקעין תשכט 1969.
לפי הסעיף: "המחזיק במקרקעין רשאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת". תביעה שכזו אפשרית רק במקרה של פגיעה בשימוש במקרקעין ולא במקרה של פגיעה בהנאה מהם. גם כאן, כמו בתביעה לפי חוק למניעת מפגעים, לא נדרש התובע להוכיח הפרעה של ממש. הסעדים האפשריים אינם כוללים פיצוי כספי.
בנושא מטרדים קיימת עוולה נפרדת ששענינה מניעת אור שמש.
סע' 48 לפקודת הנזיקין קובע כי "אדם עושה עוולה אם הוא מונע, על ידי חסימה או בדרך אחרת, מבעל מקרקעין או מן התופש אותם ליהנות מכמות סבירה של אור שמש, בהתחשב עם מקומם וטיבם של המקרקעין, לאחר שהבעל או התופש או מי שקדמו להם בזכויות אלו נהנו ברציפות מאור זה — שלא לפי תנאי חוזה או הסכם — לפחות חמש עשרה שנים שקדמו בתכוף לחסימה או למניעה".
העוולה כוללת:
דרישה למניעת הנאה מכמות סבירה של אור שמש, כאשר לפני הפגיעה נהנה התובע מאור השמש משך התקופה המנויה בסעיף.
במקרה של הוכחת התביעה ניתן לקבל מבית המשפט סעד של פיצויים בגין הנזק שנגרם (לאחר הוכחת הנזק) וכן צו מניעה. בנוסף במקרים מסויימים ניתן לקבל צו הריסה כנגד חלק המבנה שחוסם את השמש.

כאמור קיימות דרכים שונות, משפטיות ואחרות, לנסות ולפתור את הבעיה הנוצרת כתוצאה ממטרדים. ככל שתעלה איכות החיים ויכנסו עוד שיפורי מודרניזציה יתרבו מן הסתם המטרדים ונקודת האיזון שלנו כפרטים בין האספקטים השונים המשפיעים על איכות חיינו תלך ותשתנה.

חזרה לראש העמוד



מאמר 2: מטרדי רעש – החוק ועצות


בשנים האחרונות עלתה המודעות הציבורית והאישית לחשיבות השמירה על איכות הסביבה תוך מטרה לשפר את איכות חיי הציבור והפרט. הדילמה נוצרת כאשר מצד אחד תהליכי המודרניזציה מכניסים שיפורים באיכות חיינו ומגדילים את רווחתנו. מצד שני היות ותהליכים אלו לרוב כרוכים ב"תוצרי לואי" של רעש, זיהום וכד' הם פוגעים באיכות חיינו, ועל כן יש מקום לנסות ולמצוא את נקודת האיזון הנכונה.
אין ספק שהמפגע הנפוץ ביותר בו אנו נתקלים הוא מפגע הרעש.
רעש מוגדר כצליל שנקלט במערכת השמיעה. הוא נמדד ביחידת מידה הנקרא דציבל. ככל שעוצמת הרעש גבוהה מספר הדציבלים גבוה. לרעש השפעה על גוף האדם ועל נפשו והיא שונה מאדם לאדם. הרעש יכול להעיק על העצבים, להגביר את צריכת האנרגיה של הגוף, לעייף ולפגוע בכושר הריכוז. רעש חזק ופתאומי עלול לגרום לבהלה, למתיחת שרירים, להאצת קצב הלב,להעלאת לחץ הדם ועוד. שקט הוא איכות חיים!
אם נתייחס למפגע של רעש, החוק מאפשר לפעול כנגדו במספר דרכים לדוגמא:
1. פניה לגורם שיוצר את הרעש, נסיון להידברות ומציאת פתרון הבעיה בדרכי שלום. ניתן לנסות אף הליך של גישור.
2. באם מדובר במטרד רעש מהסוג הדורש רישוי מתאים לדוג' בר שכונתי שדורש רישוי עסק ניתן לפנות אל הרשות המקומית בתחומה מצוי גורם המטרד (עיריה למשל) בבקשה לטפל במטרד. הגורמים האחראים מטעם הרשות המקומית הם: פיקוח עירוני, הממונה על איכות הסביבה ומחלקת רישוי עסקים. כמו כן, ניתן לפנות למשטרת ישראל.
3. פעולה משפטית בעילת מטרד ליחיד – סע' 44(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי "מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק". כלומר מההגדרה עולה שמטרד ליחיד הוא שתווצר הפרעה של ממש. לא כל הפרעה עולה כדי מטרד ועל התובע להוכיח כי ההפרעה שנוצרה לו היא בלתי סבירה. יש להוכיח כי הרעש יוצר הפרעה בלתי סבירה ולעניין זה רצוי לתעד את שעות הרעש, משכו ורצוי אף להקליט אותו. כמובן שניתן להעזר גם בחוות דעת מתאימה של מומחה בתחום האקוסטיקה ומדידת רעש.
4. פעולה משפטית לפי החוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961 והתקנות שהותקנו מכוחו. החוק מגדיר שלושה מצבים שייחשבו כמטרד ליחיד אם יתקיימו: גרימת רעש, ריחות וזיהום אוויר חזקים או בלתי סבירים מכל מקור שהוא, אם הם מפריעים, או עשויים להפריע, לאדם הנמצא בקרבת מקום או לעוברים ושבים.
התקנות כוללות את תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש"ן - 1990 המגדירות מה הוא רעש בלתי סביר ואופן מדידתו. הן קובעות את מפלסי הרעש המותרים הנמדדים ביחידות דציבלים, תוך התחשבות בשלושה מדדים: מועד הרעש – האם הרעש הנו בשעות היום או שעות הלילה (כאשר בשעות היום מותרים מפלסי רעש גבוהים יותר מאלו המותרים בשעוות הלילה), משך הרעש (ככל שהרעש נמשך זמן רב יותר, מפלסי הרעש המותרים נמוכים יותר) וכן המקום בו נשמע הרעש: האם מדובר באזור מגורים, באזור תעשיה, או באזור מעורב. בתקנות ישנה התייחסות מפורשת לרעש הנובע ממזגנים תוך פרוט נפרד לסוגי המזגנים השונים (מזגן חלון, מזגן מפוצל ומזגן מיני מרכזי). בנוסף קיימות גם תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ב – 1992הקובעות הוראות כלליות לביצוע החוק.
על התובע מכוח החוק למניעת נפגעים להוכיח שההפרעה שנגרמה לו, נובעת מעבירת הנתבע על אותם כללים ואין צורך כי יוכיח שההפרעה שנגרמה לו היא הפרעה של ממש.
5. פעולה משפטית של הגשת קובלנה פלילית פרטית לפי סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, בעבירה של גרימת רעש בניגוד לסעיף 2 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א - 1961 והתקנות שהותקנו מכוחו.
6. פעולה משפטית לפי סעי 2 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב - 1992, כולל בקשה להוצאת צו הפסקה מנהלי.
7. התמודדות עקיפה בדרך של תביעה שמוגשת למפקח על בתים משותפים לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969. סמכותו של המפקח לדון מוגבלת לתביעות שעילתן נובעת מזכויותיהם הקנייניות של הדיירים ואין בסמכותו לדון בעילת תביעה בשל מטרד רעש. אך אם הותקן מזגן שלא במקום המיועד לכך, מדובר ב- "תוספת בנייה" המחייבת היתר מטעם הדיירים ובסמכות המפקח להורות למתקין המזגן להסירו.
8. התמודדות עקיפה באמצעות הגשת תלונה למשטרה ובקשה למתן הודעת תשלום קנס לגורם מפגע הרעש מכוח צו סדר הדין הפלילי (ברירות משפט-מניעת רעש), התש"ס-2000 באם מדובר מפגע רעש הנכלל בתקנות.
9. אם לא צלחו כל הנסיונות או שתש כוחנו לפעול כנגד המפגע ניתן תמיד לעבור דירה!

חזרה לראש העמוד



מאמר 3: הגבלת עישון במקומות ציבוריים – החוק ועצות

אחד הנושאים שמעוררים יותר ויותר התענינות בשנים האחרונות הנו נושא איכות הסביבה. איכות הסביבה מוגדרת בין השאר כיחסי הגומלין בין האדם לבין סביבתו (הן הסביבה הטבעית והן הסביבה המלאכותית יציר האדם).
המודעות לחשיבות השמירה על מצב תקין של העולם בו אנו חיים עולה והרצון להשפיע על איכות החיים שלנו כציבור וכפרטים גובר. בעקבות זאת קמים אנשים ומתחילים לדרוש מעצמם ומאחרים התנהגות לפי סטנדרט התנהגותי חדש.
אחד הנושאים הנכללים בתחום איכות הסביבה הוא נושא מניעה וטיפול בזיהומי קרקע, אוויר ומים. המדובר לא רק בזיהום ברמה הציבורית כגון זיהום אוויר הנובע מכלי תחבורה. מדובר גם בזיהום אויר הפוגע באנשים כפרטים במסגרת מצומצמת יחסית - זיהום האויר כתוצאה מעישון.
אחת הפגיעות הגדולות באיכות החיים למי שאינו מעשן הנה זו הנובעת מ- "עישון כפוי".
מדובר בכל מי שבפועל שואף את עשן הסיגריות או מוצרי עישון אחרים, למרות אי רצונו בכך. כך, מי שאינו רוצה לעשן ונמצא בקרבת מקום לאדם מעשן, שואף את העשן כמו המעשן עצמו וחשוף לכל הסכנות והנזקים שנובעים מהעישון.
בנושא זה נעשתה בתקופה האחרונה מהפכה חשיבתית, הן בקרב הציבור והן בקרב המחוקק והמערכת השיפוטית. מדינת ישראל באמצעות המחוקק והמערכת השיפוטית פועלים להגנת הציבור כנגד נזקי העישון הכפוי.
במקור נחקק החוק בשם "חוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים" - תשמ"ד-1983. בחודש נובמבר 2007 תוקן החוק ובמסגרת התיקון שונה שמו ל: "החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון". כבר משינוי השם ניתן לראות את מגמת ההרחבה בהגנה על הציבור בנושא זה של עישון.
מטרת החוק הנה כאמור בסע' 1א' – למנוע עישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון הגורמת למוות למחלות ולנכות.
החוק אוסר על עישון במקומות ציבוריים המפורטים בתוספת בחוק ועל החזקת כלי עישון כשהם דלוקים, במקומות אלו.
החוק מטיל חובות אקטיביות על סוגי אנשים שונים ובעצם מטיל עליהם אחריות לעשות כל שביכולתם, בהתאם לנדרש מהם עפ"י החוק, כדי לשמור על "אוויר נקי מעישון" במקומות ציבוריים שונים. על הפרת החובות שהחוק מטיל מוטלת סנקציה בדמות קנס כספי.
מהן החובות המוטלות מכוח החוק ועל מי הוטלו?
סע' 2 לחוק קובע את חובתו של מחזיק מקום ציבורי, בין אם הוא בעלים או שוכר, לקבוע שלטים האוסרים על העישון.
עוד קובע הסעיף את חובתו של מחזיק במקום ציבורי, לפקח ולעשות כל שניתן למנוע את העברות המוגדות בסע' 1. במסגרת חובה זו על המחזיק לפעול ולפנות לאדם המעשן או אוחז כלי עישון דולק ולדרוש ממנו לחדול מהמעשה או לנקוט אמצעים סבירים להבטיח מניעת העברה וכן להתלונן למפקח מטעם הראשות המקומית על הפרת הוראות החוק.
סע' 2ב' לחוק קובע איסור על הצבת מאפרות במקום ציבורי.
החוק מונה את רשימת המקומות שנחשבים כמקומות ציבוריים בחלק שנקרא תוספת לחוק. הוראות החוק המטילות חובות על המחזיק חלות רק במקומות הציבוריים המנויים ברשימה זו. רשימה זו כוללת בין השאר:
• אולם המשמש למופעי בידור, קולנוע, הרצאות כולל המסדרונות בית חולים, מרפאה ובית מרקחת
• ספריה, מוסדות חינוך, גן ילדים
• מעליות, אוטובוס, מוניות, רכבת
• חנות, בנק, דואר או מקום אחר המשמש לקבלת קהל
• שטח פתוח בקניון
• מסעדה, מזנון, בית קפה, מועדון
• אולם פתוח המשמש לספורט
• מקום עבודה
• אולם שמחות
בחלק מהמקומות המנויים ניתן להקצות שטח או חדר נפרד שישמש כמקום עישון ובלבד שיש הפרדה בינו לבין השטח בו אסור לעשן וכן שיש במקום אוורור מתאים.

גם במועד בו היה החוק הישן בתוקף (לפני התיקון של נובמבר 2007) פעלו בתי המשפט להגשמת מצוות המחוקק. כך במקרה שהגיע עד לבית המשפט העליון נדון עניין שמש (ר"ע 9615/05 שמש נ. פוקצ'טה בע"מ). הגב' שמש שהיתה בהריון הגיעה יחד עם בני משפחתה לסעוד במסעדה. לאחר שהזמינה, הופיעו לקוחות אחרים במסעדה והחלו לעשן. אף מלצרית עישנה. הגב' שמש פנתה למלצריות וביקשה כי העישון יופסק. הדבר לא צלח במלואו. הגב' שמש הגישה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות וטענה כי העישון היה בניגוד לחוק, לא היו במקום שילוט והפרדה ראויים ונגרם לה, לילדיה ולעובר שברחמה נזק. המסעדה טענה כי במסעדה שני מפלסים, והעליון שבהם הוקצה ללא מעשנים, והלינה כנגד הגב' שמש שסרבה לסעוד במפלס העליון. בית המשפט לתביעות קטנות קבע, כי המסעדה הפרה את הוראות החוק, בהיעדר שלטים המתייחסים לעישון והפרדה בין המפלסים גם נוכח שטחו של המפלס העליון, החורג מן המותר לעישון. באשר לנזק, נפסק לגב' שמש סכום הארוחה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית והחזר אגרת התביעה ששילמה והוצאות בסך 150 ₪. הגב' שמש הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בטענה כי הפיצוי נמוך מדי, יחס המסעדה אליה היה זלזלני, והמדובר בנזק לבריאות שאינו בר תיקון. בית המשפט קבע כי יש להתייחס ברצינות לתביעות כאלה, וכי קשה לומר שהפיצוי עונה על הצורך והיה מקום לחיוב גבוה יותר. עם זאת קבע בית המשפט כי הסכום שנפסק אינו חורג מן המתחם הרחב של הסבירות ולכן לא העניק רשות ערעור. בעקבות זאת פנתה הגב' שמש לבית המשפט העילון בבקשה נוספת להעניק לה רשות ערעור. נימוקיה היו הצורך בהנחיה של בית המשפט נוכח הפרותיו המרובות של החוק, שהפכו "מכת מדינה" ונוכח התחייבותה של ישראל באמנה בינלאומית לפיקוח על הטבק. בית המשפט העליון מתיר את הערעור ומתייחס לגובה הפיצוי. כך הוא קובע כי אמנם אין מקום להנחיות "גורפות" לגבי גובה הפיצויים במקרה של הפרת החוק אך בנסיבות הקיימות, עת קשה להוכיח נזק ספציפי מעישון (נזק העשוי להתגבש לאורך שנים) ניתן לשער את גרימת הנזק בדרך של "הסתברות מצטברת". בית המשפט מציין כי המבקשת ובא כוחה באים בתביעה בעלת אופי ציבורי יותר מאשר אישי ומתייחס אל הקריטריונים שמנה ב"כ התובעת לפיצוי, כגון מאמצי המחזיק במקום הציבורי למניעת הנזק, מידת הרווח שהופק, דרגת ההפרה וקובע כי שמשהופרה חובה חקוקה, ומשהמדובר במשפחה ובה ילדים ואשה בהריון, יש מקום ליתן ביטוי חזק יותר לנזק, לשם הרתעת הרבים. כך הוא פוסק לגב' שמש פיצוי נוסף של 1000 ש"ח וכן הוצאות ושכ"ט.
בעקבות פס"ד הנ"ל ניתנו בשנה האחרונה מספר פסקי דין בבתי משפט לתביעות קטנות כולם בתביעות שהוגשו כנגד "מקומות ציבוריים" אשר עברו על החוק. בניהם:
ת.ק. (ת"א) 1303/07 סלע נ. אגדיר בנמל בע"מ
ת.ק. (ת"א) 1169/07 רותם נ. ק.ל.ל. קפה בע"מ
ת.ק. (ת"א) 1169/07 רותם נ. ק.ל.ל. קפה בע"מ
ת.ק. (פ"ת) 1152/07 תומר בן ארי נ. ארומה אספרסו בר
מכל האמור לעיל ניתן לגבש מספר עצות לנתקלים במפגע עישון במקום ציבורי:

1. ניתן להעיר למעשן בנימוס שהוא עובר על החוק ולבקשו לכבות את הסיגריה וכד'. לכל המתחקמים שטוענים שהם אינם מעשנים אלא רק אוחזים הסיגריה - החוק אוסר גם על החזקת כלי עישון דולק.
2. ניתן לפנות למי שמשרת אתכם במקום הציבורי (מוכר, מלצר, קופאי, רופא וכו'), לאחראי משמרת או לבעלים של המקום ולהעיר שיש מי שמעשן ועובר על החוק ולדרוש את פעולתם. החוק כאמור מחייב אותם לפעולה! בשלב זה רצוי לשאול לשמם ולתפקידם של האנשים אליהם אתם פונים בדרישתכם ולתעד אותו בכתב.
3. ניתן להתקשר למשטרה ו/או למוקד העירוני ולבקש שישלח שוטר ו/או פקח כדי שיגיעו למקום, יאכפו את החוק ויפסיקו את העישון (ובנוסף יתנו קנסות למקום ולמעשן).
4. רצוי בשלב זה לצלם את המעשנים או את המאפרות שמצויות במקום הציבורי. אם לא קיימים שלטים האוסרים את העישון או אם השלטים קיימים אך בפועל אין אליהם התייחסות רצוי גם לצלם את השלטים.
5. הגשת תביעה לבית המשפט השלום או לבית משפט לתביעות קטנות, בגין הנזק שנגרם כתוצאה מהעישון. אם החלטתם להגיש תביעה רצוי לשמור את הקבלה על התשלום כדי להוכיח את ביקורכם במקום.

חזרה לראש העמוד

כל האמור באתר זה הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד
בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ אישי ופרטני מעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי.

© כל הזכויות שמורות לענת אנבר משרד עורכי דין

קישורים